הבלוג של אלי לרמן
ברוכים הבאים לבלוג שלי
מאז תחילת דרכי באייקידו, בשנת 1989, מסקרן אותי החיבור של אייקידו לחיי היומיום. אני רואה באייקידו מעבדה בה אנו חוקרים את תגובותינו, הרגלינו והצורה בה אנו מתנהלים בעולם. ולכן, היכולת לקחת את התובנות מהמעבדה של אולם האימונים (הדוג'ו) אל חיינו נראית לי טבעית ומתבקשת. בבלוג אני כותב על מחשבות, תובנות ושאלות הקשורות באייקידו ובחיבורו לחיים הגדולים. אני מקווה שהבלוג ימשיך להיות מקום לדיון והעמקה באייקידו ובהקשרו לחיינו. התגובות שלכם מוסיפות המון מבחינתי, ולעיתים קרובות דרך תגובה מסוימת אני לומד זוויות הסתכלות חדשות על הנושא. בתקווה להמשך דיונים פוריים ומלמדים והמשך צעידה מהנה בדרך האייקידו.
אלי לרמן

רשמים מהביקור ביפן: הביקור בבית האשימוטו-סאן
כמידי ביקור של משלחת מהמרכז ליפן, גם הפעם הוזמנו כולנו לביקור וארוחת מלכים בבית משפחת האשימוטו. האשימוטו סאן הוא איש צנוע וחייכן, רופא שיניים במקצועו, דאן-7 באייקידו ואחד התלמידים הבכירים של סוגנומה סנסאי. הוא ואשתו הארומי-סאן, מאוד אוהבים לארח אורחים

דרגת דאן-6 – באופן אישי
לפני כשנה וחצי התבשרתי שבהמלצתו של מורי, מאסטר סוגנומה, הוענקה לי דרגת דאן-6 באייקידו. כאשר התקשרו אליי מהדוג'ו ביפן והודיעו לי על כך, נשאלה השאלה: האם לשלוח לך את התעודה בדואר? התשובה המיידית שלי הייתה: "לא! אני מבקש לקבל את

אם הקרובים ישמחו…
בעת ביקורנו ביפן, במהלך אחד השיעורים, סיפר סוגנומה סנסאי שכאשר הוא ביקר לראשונה בישראל, יצא לו להציץ לחדר העבודה שלי, והוא הופתע שמעל שולחן העבודה שלי היה תלוי משפט יפני בכתב ידי שאומר: 近き者説べば遠き者来らん בתרגום חופשי המשמעות היא: 'אם הקרובים

הסלע שהולך בדרכו
הסיפור המקסים הבא סופר לנו על ידי מאסטר סוגנומה במהלך ביקורנו ביפן, ובמידה מסוימת היה "מוטיב מרכזי" לאורך כל ביקור המשלחת. להלן תרגום הסיפור: "אבי היה סוחר אבנים וסלעים ובין היתר היה מייצר מצבות. כאשר היה מגיע משלוח עם סלעים

במהלך הביקור ביפן היו גם אימוני אייקידו!
במהלך הביקור של המשלחת ליפן באביב 2017 הועלו לרשת כמה וכמה צילומים של חברי המשלחת בפיקניקים, ברים, מסעדות ובאופן כללי בעיקר אוכלים ושותים. חלק מחברי המרכז שאלו אם גם יצא לנו להתאמן במהלך הביקור… חשוב לי לתקן את הרושם שנוצר

את השיעורים הכואבים זוכרים הכי טוב!
ישנם שיעורים כואבים שאנו לומדים בחיים. אחלוק אתכם אחד שאני זוכר היטב: מספר חודשים לאחר שהגעתי ליפן, פחות מחצי שנה מיום שהתחלתי להתאמן אייקידו, יצא לי להתאמן עם אחד התלמידים הוותיקים של סוגנומה סנסאי. התאמנו לאחר השיעור, ובשלב מסוים הוא

תרגילים לחיזוק "שריר הנמכת האגו"
איך מחזקים את "שריר הנמכת האגו"? מבקש לחלוק עמכם סיפור אמיתי: לפני כמה חודשים שכן דיבר אליי בצורה מאוד לא יפה. היו חילופי דברים ומאז לא דיברנו זה עם זה (למרות שכן חלפנו זה ליד זה). היום ניגשתי אליו והצעתי

חמש וחמש זה עשר
אוסנסאי (מייסד האייקידו) נהג לצטט את קיאיצ'י הוגן. בין דבריו של הוגן יש את המשפטים הבאים: "מה שמגיע – לקבלו מה שמתרחק – לשלח לדרכו מה שמולך – השלם (מלשון: ליצור שלם). 5 ו- 5 זה 10, 1 ו- 9

סיפוק מיידי!
במהלך סדנת האייקידו הבינלאומית השנתית, אותה העביר זו השנה החמישית נאקאמורה-שיהאן, יוצא לנו לשוחח די הרבה על נושאי אייקידו, הדרכה, חינוך, החיים ועוד. באחת השיחות, עלה הנושא של "הציפייה להצליח". נאקאמורה-שיהאן סיפר שגם ביפן משתתפי השיעורים שלו מתוסכלים ואומרים לו

החרב המחייה
החרב במקור שימשה ככלי הרג. במהלך השנים פיתחו הסמוראים קוד התנהגות, אמות מוסר ואתיקה גבוהות, העושות שימוש באותו כלי מקורי, אך הולכות הרבה מעבר אליו.
זוהי ההתפתחות של ה- "Do" , הדרך. זוהי הדרך שבה צועד הסמוראי, דרך ההתפתחות העצמית, דרך המוסר. החרב, הפכה מכלי הרג לכלי לחיים טובים ונכונים יותר.