ביקור בבית משפחת האשימוטו

רשמים מהביקור ביפן: הביקור בבית האשימוטו-סאן

כמידי ביקור של משלחת מהמרכז ליפן, גם הפעם הוזמנו כולנו לביקור וארוחת מלכים בבית משפחת האשימוטו.

האשימוטו סאן הוא איש צנוע וחייכן, רופא שיניים במקצועו, דאן-7 באייקידו ואחד התלמידים הבכירים של סוגנומה סנסאי. הוא ואשתו הארומי-סאן, מאוד אוהבים לארח אורחים מחו"ל.

הגענו לביתם בשעה היעודה והוא יצא לפגוש אותנו בכדי לוודא שלא נלך לאיבוד.

בכניסה לבית המשפחה, קיבלה אותנו אשתו הארומי-סאן בחיוך ובקידה.

לרוב, תיירים המבקרים ביפן אינם זוכים לבקר בבית של משפחה יפנית. הסיבות לכך שונות וכללות בין היתר את העובדה שהבתים ביפן קטנים ואינם מתאימים לאירוח.

לכן, העובדה שאנו זוכים לבקר בבית משפחת האשימוטו היא מתנה כפולה ומכופלת. חשוב לציין שבית המשפחה הינו בית מרווח ביותר ורחוק מאוד מהדירה היפנית הממוצעת.

השולחנות היו עמוסים בכל טוב, מטעמים יפניים בבישול ביתי.

לאחר 28 שנות היכרות, ואינספור פעמים שביקרתי בבית המשפחה, עדיין מרשימה אותי הכנסת האורחים הנדיבה, האוכל המצוין ולא פחות חשוב – הכמויות העצומות.

כשהתנצלתי בפני המארחת שהיא צריכה להכין אוכל ל 8 אורחים רעבים מישראל, היא צחקה וסיפרה שרק לפני כמה שבועות היו בביתה 23 (!) הולנדים גדולים. אז מה זה 8 ישראלים…

במהלך הביקור בבית האשימוטו-סאן, היו גם כמה הדגמות אייקידו ספונטניות.

ולקראת לכתנו, קיבלנו משלוח Take-away – עם כל האוכל הנהדר שנותר מהארוחה – שחס וחלילה לא נרעב במלון…

לפני שעזבנו את בית משפחת האשימוטו, הענקנו להם שי קטן: השם "השימוטו" בעברית (קרדיט ליובל מויאל על הרעיון המקורי והביצוע). השלט מצא מיד מקום של כבוד על חלון הבית. כך שאם אתם עוברים בעיר פוקואוקה ורואים את השלט בעברית מהרחוב, מיד תדעו שזה המקום 🙂

תודה רבה להאשיומוטו-סאן ולאשתו הארומי-סאן על האירוח הנדיב. אין כמוכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

עמנואל קאנט
הבלוג של אלי לרמן

הגוף והנפש – מי חשוב יותר? סיפורו של עמנואל קאנט

(מתוך הספר: "נאקאמורה טמפו סנסאי"/ סאסאקי מאסנדו; תרגום מיפנית: אלי לרמן) עמנואל קאנט נולד בפרוסיה בשנת 1724. הוא נולד עם מחלת רככת קשה (מחלה בה העצמות אינן מתקשות ונוטות להתעקם) וכתוצאה ממנה גבו

המשך קריאה »
נשימה
הבלוג של אלי לרמן

נשימה

בימי קדם טענו הסינים שהאנשים הקרובים למוות נשמו דרך האף בלבד, בזמן שאנשים חולים נשמו בעזרת הכתפיים, ואנשים רגילים נשמו עם החזה. על אנשים חכמים אמרו שהם נשמו עם הבטן והמאסטרים נשמו עם כפות הרגליים.

המשך קריאה »