להלן שיר יפני שסוגנומה סנסאי מאוד אוהב:
כלי חרסינה (איידה מיצואו) 相田みつお セトモノ
כלי חרסינה ועוד כלי חרסינה
כאשר הם נפגשים ומתנגשים מיד נשברים
אם רק אחד מהם היה רך הכול היה בסדר
בואו נשמור על נפש רכה
ואני שאומר את זה תמיד כלי חרסינה בעצמי.
עד כאן השיר.
סוגנומה סנסאי מוסיף:
אם אחד מהם היה מבד, לא הייתה התנגשות…
זה נכון גם ברמה הנפשית וגם ברמה הפיזית.
גם אם בן הזוג מתקיף בעוצמה ובנוקשות, יש דרך לקבל אותו ברכות. ככל שמתבגרים, אם מחפשים את הכיוון הזה הכול נהיה יותר קל…
אוסיף כמה מילים משלי:
ככל שעוברות השנים, אני מגלה את החוכמה שיש במשפט:
אין לנו שום שליטה על מה אחרים עושים או אומרים אבל יש לנו שליטה על הדרך בה אנו בוחרים להגיב.
גם בדוג'ו, במקום להרגיש קורבן כי "בן הזוג עשה לי ככה" – אם נבחר להתמקד בשאלה: איך אני בוחר להגיב? זו שאלה המשאירה אותנו במיקוד בתוך מעגל ההשפעה שלנו.
כמה פעמים אנו מגיבים מתוך "האוטומט" ומוותרים על היכולת לבחור את תגובתנו…
מה דעתכם?
מצפה לתגובותיכם מאירות העיניים. ואם יש לכם סיפור על מתי הצלחתם להגיב "עם לב רך" – אנא שתפו שנלמד ונקבל השראה.
