איך מחזקים את "שריר הנמכת האגו"?
מבקש לחלוק עמכם סיפור אמיתי: לפני כמה חודשים שכן דיבר אליי בצורה מאוד לא יפה. היו חילופי דברים ומאז לא דיברנו זה עם זה (למרות שכן חלפנו זה ליד זה).
היום ניגשתי אליו והצעתי לו שנפתח דף חדש, הסברתי לו מה הפריע לי בהתנהגותו לפני כמה חודשים וביקשתי שנדבר בכבוד זה לזה גם כאשר משהו לא נראה לנו.
הוא קיבל את הצעתי, לחצנו ידיים ואיחלנו שנה טובה איש לרעהו.
באומנויות הלחימה מדברים על חשיבותו של "שריר הנמכת האגו". לוחם המלא בחשיבות עצמית לא יכול להיות לוחם טוב. הוא עסוק בעצמו ובגאוותו. במהלך קרב הלוחם צריך להיות קשוב למי שמולו, אבל איך יעשה זאת אם הוא מלא בעצמו? מספרים שהסמוראים הגדולים ביותר היו אנשים ענווים.
אני מרגיש שהבוקר אימנתי וחיזקתי את "שריר הנמכת האגו". הרגשה טובה 🙂
אם יש מישהו שמזמן שכחתם על מה היה הוויכוח איתו, אולי תרצו לפרגן לעצמכם ולפתוח דף חדש?
כתמיד, מצפה בכיליון עיניים לתגובות החכמות שלכם.
בלוג חברי המרכז
בואו לא נזניח את הדברים הקטנים
רוב האנשים מתייחסים ברצינות להבטחות גדולות ולעבודות גדולות, אבל מקלים ראש בהבטחות קטנות ובמעשים יומיומיים. בכדי לזכות באמונם של אנשים חשוב לקיים גם הבטחות קטנות
מוריטו סוגנומה
3 תגובות
אלי היקר, עשית תרגיל טוב. אבל כשהנמכת את שריר הגאווה (דהיינו אגו) למעשה העצמת את הנפש בכוחות נוספים אשר מתישהוא יבואו לידי ביטוי גם בתחומים אחרים. מאחל גם לעצמי להצליח בתירגולים האלה . שנה טובה וחתימה טובה 🙂
אברהם היקר,
תודה רבה על החיזוק החיובי.
שריר הנמכת האגו הוא חשוב וחיובי כפי שציינת בדיוק בגלל שהוא מפנה מקום לאדם להיות מי שהוא באמת.
שנה טובה וחתימה טובה לך ולכל בני ביתך.
אלי