מה ניתן ללמוד מהמילה "פציעה" ביפנית?
המילה פציעה ביפנית (怪我 ) מורכבת משתי סימניות: "אני" ו "חשוד".
במבט ראשון "אני חשוד" ו"פציעה" נראים כשני דברים שונים. למה דווקא אני? אולי זה בכלל מישהו אחר? אולי נפל עליי משהו? למה ישר להאשים?
המילה היפנית מכוונת אותנו לקחת אחריות על מה שקורה לנו. היא מזכירה לנו שפציעה בדרך כלל קשורה למי שמעורב בה. אם קורה לי משהו ואני נפצע, אל לנו לברוח למקום של "לחפש אשמים בחוץ" אלא לבדוק מהי האחריות שלי עצמי בעניין.
באופן כללי, כאשר אני נפצע, כדאי לבדוק מהו השיעור שלי:
א. איפה אני אחראי למה שקרה?
ב. מה אני יכול ללמוד להבא כדי להימנע מכך?
כמובן שהדבר אינו נכון תמיד. ישנם מקרים קיצוניים בהם אין לנו שום אפשרות למנוע את הדבר. זה קורה. אבל באופן כללי, הגישה הנכונה הינה לקחת אחריות על מה שקורה לנו.
הפיכת טכניקה (ביפנית Kaeshi Waza ) הינו תרגול בו האוקה (מקבל הטכניקה) מנסה לבצע היפוך ולצאת מהטכניקה (בעצם להפוך תפקידים – כלומר האוקה מנסה להפוך לנאגה). זהו תרגול מעניין, הבודק את רמת הביצוע של הנאגה. יחד עם זאת, זו גם שבירה של כללי המשחק: באייקידו אנו מתאמנים תחת חוקים ברורים, שמגדירים מי מבצע את הטכניקה ומי מקבל אותה. הכללים הללו מאפשרים לנו להתאמן בצורה בטוחה ולשמור אחד על השני. הנאגה (מבצע הטכניקה) מחויב לשמור על בטיחותו של האוקה.
ברגע שהאוקה משנה את הכללים ומנסה להפוך תפקידים, הוא בעצם יוצא מכללי המשחק המקובלים. הוא אומר: אני בודק האם הטכניקה שלך באמת עובדת. הדבר עלול להתפרש על ידי הנאגה כקריאת תיגר, והוא בתורו עלול לנסות לבצע את הטכניקה בצורה חזקה ומהירה יותר. זהו בדיוק המקום בו אנו יוצאים מהטריטוריה של האימון המוסכם ונכנסים לאזור מסוכן, אזור בו הסיכון לפציעה גבוה לאין שיעור.
אני מבין שהבדיקה של מגבלות הטכניקה מרתקת. זהו מקום שבו מתאמנים ותיקים יכולים להעמיק את הבנתם בטכניקה ולשכלל את יכולותיהם. יחד עם זאת, חשוב שהדבר ייעשה במינימום סיכון. למשל, אם הדבר נעשה בתיאום עם הנאגה (כלומר, יש שיחה בין בני הזוג שאומרת: 'בוא נבדוק ביחד את הטכניקה – אני אנסה למצוא פרצה – אבל עדיין שמור עליי' ) הדבר מצמצם מאוד את הסיכון לפציעות.
בטקסט: "כללים לאימון אייקידו" שנכתב על ידי המייסד, הכלל הראשון הוא:
"באייקידו התקפה אחת יכולה לחרוץ חיים ומוות, ולכן בזמן האימון יש להישמע להוראות המדריך ולהימנע מתחרויות כוח מיותרות."
השמירה על כללי האימון מאפשרת לנו להפיק מאומנות האייקידו את המירב:
מצד אחד – ללמוד את הטכניקות המסוכנות של אומנות האייקידו.
ומצד שני – לשמור איש על רעהו ולהתאמן בבטיחות ובמינימום סיכון.
תחרויות כוח ואגו על המזרן מביאות אותנו למקום שקרוב יותר לספורט תחרותי, שם הסיכון לפציעה גבוה בהרבה. כל מתאמן שחושב "לבדוק את הטכניקה" של בן זוגו ולנסות להופכה – טוב יעשה אם ישאל את עצמו קודם: 'האם אני מוכן לבדוק את הרעיון שלי גם במחיר פציעה?' בדרך כלל התשובה ברורה.
בברכת אימונים בטוחים, מהנים ופוריים.
כתמיד, אני מצפה בכיליון עיניים לתגובותיכם. מה אתם חושבים? תרצו לשתף בסיפור אישי שלכם בנושא?
