מחבר: אלי לרמן

לפני כמה ימים ביקר אצלי יאמאסאקי סאן, חבר שלמד איתי יחד משפטים באוניברסיטה ביפן לפני כך וכך שנים. היה מפגש מהנה והעלינו זכרונות.

יש שיאמרו שהדגש על "השימוש באנרגיה של התוקף" הוא מה שמבדיל את האייקידו. זה בהחלט מאפיין חשוב אבל יש אותו גם באומנויות אחרות. לעניות דעתי, מה שמייחד את האייקידו הוא העובדה שהמייסד הכניס בו את המושג "אהבה"

מתוך מאמר בשפה היפנית בנושא משחק גולף ונשימה. במאמר כתובות בין היתר השורות הבאות: הסיבה שבגללה נושמים נשימה עמוקה (סרעפתית) כאשר אנחנו בלחץ או בהתרגשות משתקת…

במהלך הביקור של המשלחת ביפן, סוגנומה סנסאי הקריא בדוג'ו קטע טקסט קצר עם משמעות גדולה.

סוגנומה סנסאי הפנה את תשומת ליבי לעובדה שב"כללי ההתנהגות בדוג'ו" על פי מייסד האייקידו יש עקרון אחד בלבד שכתוב פעמיים. מהו העקרון שהוא כה חשוב עד כי נכתב פעמיים?

במהלך ארוחת הבוקר עם סנסאי, לאחר שיעור הבוקר, הראיתי לסנסאי קטע שהוא כתב על החשיבות של לחיות מתוך רגשות תודה. הוספתי ואמרתי שרוב האנשים מסכימים

טוקודה סאן הינו אחד התלמידים הוותיקים של סוגנומה סנסאי. הוא בן 65, נמוך קומה וצנוע שסימן ההיכר שלו הוא החיוך הגדול הנסוך על פניו תמיד.

נדרשות חזרות רבות על מנת להפוך טכניקה מסוימת לזמינה לנו (במיוחד במצב חירום בו זמני התגובה קצרים מאוד). אך תבניות התנועה הללו, המשרתות מטרה חשובה מאוד, עלולות לאורך השנים להפוך למלכודת.

נאקאמורה סנסאי, שבדיוק היה בישראל ללמד סדנה, הינו האוצי'דשי הוותיק ביותר של סוגנומה סנסאי. באחת השיחות איתו הוא אמר שיש הבדל תהומי בין הטכניקה של סוגנומה סנסאי לבין הטכניקה של מתאמנים אחרים בדוג'ו ביפן.

無理せず　甘えず כרגיל, משפט בן 2 מילים ביפנית – ובבואי לתרגם אותו אני נדרש לקטע שלם. אבל חשוב לי להעביר את המהות: Muri – ביפנית זה ללכת