The Nice QA Dilemma

Uke – The Nice QA Dilemma

לפני כשנה מצאתי את עצמי בסיטואציה שלא חשבתי שאהיה בה. אחרי שנים בתעשיית ההייטק בהן זכיתי לעבוד עם אנשים טובים מוכשרים ונחמדים מצאתי את עצמי מגיע עם הבוס שלי למסקנה שאנחנו שולחים מייל למפתחים שלי ולמחלקת QA ומבקשים מכולם להפסיק להיות נחמדים זה לזה. הנושא של המייל היה "Nice People". נשמע כמו סיבה להתערבות של מחלקת משאבי אנוש לא? הרי זה הפוך מהאידאל של כולנו בחיפוש אחרי מקום עבודה שיאתגר אותנו ויהיה נעים לבוא אליו.

אז זהו זה, שאכן היה מאוד נעים. בכל פעם שצוות הבדיקות לא הבין משהו, הם באו לשאול. אנחנו ענינו. ברגע שהם נתקעו, מיד עזרנו להם להתגבר כדי שיוכלו להמשיך, אם היה חוסר בהירות – הסברנו להם, וכך, פרק זמן לא קצר אחר כך הבנו שהם בודקים את המוצר שאנחנו מספרים להם שאנחנו מפתחים ולאו דווקא את המוצר שאנחנו צריכים לפתח. התלות נהפכה כל כך גדולה כי זה היה הכי קל לפנות לחברים שיסבירו – עד שתפסנו במקרים מסוימים שאף אחד לא שם לב שלא פעלנו לפי תיעוד הדרישות, או שהדרישות לא היו כלל ברורות או חסרות – אבל מי קורא תיעוד כשיש חברים כל כך טובים??

עלינו על הבעיה כשמצאנו באג שאיש לא תפס קודם שפשוט היה מנוגד לדרישות – ההבנה שלצוות הבדיקות לא היה סיכוי לעלות עליו בגלל האקלים הקיים (בפועל מישהו היה צריך לפתוח באג על הדרישות החסרות) הובילה למייל המפורסם. זה היה קצת מטלטל כי הבנו שאנחנו עושים נזק בגלל כוונות טובות.

ביקשנו מהמפתחים להפנות לתיעוד, וביקשנו מהבודקים לפתוח באגים אם התיעוד לא ברור או חסר וכתוצאה קיבלנו:

  • QA חזק יותר ובטוח בעצמו והרבה פחות תלותי
  • בדיקות יותר צמודות להגדרות המוצר
  • תיעוד ברור ובשל יותר גם ללקוחות
  • מפתחים עם פחות הפרעות במהלך היום שמספיקים יותר

לא הצלחנו עם ה"נחמדים" – כנראה שאנשים אי אפשר לשנות וכולם המשיכו להיות נחמדים אך עמדו במסגרת ההנחיות.

לא פעם באימונים אנחנו מדברים על אוקמי ו"התקפה כנה" וכמובן "שיקוף" – לא יכולתי שלא למצוא את ההקבלה לדילמת ה QA : "האם לעזור?" או מדוייק יותר "מה אעשה שיעזור בצורה הטובה ביותר?", כמה "שיתוף פעולה צריך בדיוק? ואיפה עובר הקו בין זה שאני "זורם עם הנאגה" לבין נופל כמעט לבד. זה פוסט מבאס כי אין לי תשובה ממש טובה, כנראה שזה תלוי במי הנאגה ומי האוקה (שהוא בעצם ה-QA הפרטי שלנו), בתור QA אני עוזר לנאגה להבין את איכות הביצוע שלו על פי איך הגוף שלי מגיב אליו, את השנים הבאות אעביר כנראה בחיפוש אחרי הקו הזה (יש לי עוד כמה משימות…).

מקווה שמדבר אליכם,
אוהד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

בתוך הקושי יש הנאה
הבלוג של אלי לרמן

בתוך הקושי יש הנאה

בתקופה המאתגרת שבה אנו נמצאים, בחר סוגנומה סנסאי לצטט באוזני חברי הדוג'ו טקסט מפורסם מאוד של יאסואוקה מאסאהירו סנסאי. הטקסט כולל שישה משפטים. בכל משפט מצוי היפוך.

המשך קריאה »
סיפוק מיידי
הבלוג של אלי לרמן

סיפוק מיידי!

במהלך סדנת האייקידו הבינלאומית השנתית, אותה העביר זו השנה החמישית נאקאמורה-שיהאן, יוצא לנו לשוחח די הרבה על נושאי אייקידו, הדרכה, חינוך, החיים ועוד. באחת השיחות,

המשך קריאה »
חמשת העקרונות אל האושר
הבלוג של אלי לרמן

חמשת העקרונות אל האושר

אדם יפני בשם וואטאנאבה יאג'י, בן 95, כתב ספר שכותרתו: "אני אחיה עד גיל 125". האיש כתב את הספר מתוך הסתכלות על תהליך ההזדקנות כתהליך

המשך קריאה »