The Nice QA Dilemma

Uke – The Nice QA Dilemma

לפני כשנה מצאתי את עצמי בסיטואציה שלא חשבתי שאהיה בה. אחרי שנים בתעשיית ההייטק בהן זכיתי לעבוד עם אנשים טובים מוכשרים ונחמדים מצאתי את עצמי מגיע עם הבוס שלי למסקנה שאנחנו שולחים מייל למפתחים שלי ולמחלקת QA ומבקשים מכולם להפסיק להיות נחמדים זה לזה. הנושא של המייל היה "Nice People". נשמע כמו סיבה להתערבות של מחלקת משאבי אנוש לא? הרי זה הפוך מהאידאל של כולנו בחיפוש אחרי מקום עבודה שיאתגר אותנו ויהיה נעים לבוא אליו.

אז זהו זה, שאכן היה מאוד נעים. בכל פעם שצוות הבדיקות לא הבין משהו, הם באו לשאול. אנחנו ענינו. ברגע שהם נתקעו, מיד עזרנו להם להתגבר כדי שיוכלו להמשיך, אם היה חוסר בהירות – הסברנו להם, וכך, פרק זמן לא קצר אחר כך הבנו שהם בודקים את המוצר שאנחנו מספרים להם שאנחנו מפתחים ולאו דווקא את המוצר שאנחנו צריכים לפתח. התלות נהפכה כל כך גדולה כי זה היה הכי קל לפנות לחברים שיסבירו – עד שתפסנו במקרים מסוימים שאף אחד לא שם לב שלא פעלנו לפי תיעוד הדרישות, או שהדרישות לא היו כלל ברורות או חסרות – אבל מי קורא תיעוד כשיש חברים כל כך טובים??

עלינו על הבעיה כשמצאנו באג שאיש לא תפס קודם שפשוט היה מנוגד לדרישות – ההבנה שלצוות הבדיקות לא היה סיכוי לעלות עליו בגלל האקלים הקיים (בפועל מישהו היה צריך לפתוח באג על הדרישות החסרות) הובילה למייל המפורסם. זה היה קצת מטלטל כי הבנו שאנחנו עושים נזק בגלל כוונות טובות.

ביקשנו מהמפתחים להפנות לתיעוד, וביקשנו מהבודקים לפתוח באגים אם התיעוד לא ברור או חסר וכתוצאה קיבלנו:

  • QA חזק יותר ובטוח בעצמו והרבה פחות תלותי
  • בדיקות יותר צמודות להגדרות המוצר
  • תיעוד ברור ובשל יותר גם ללקוחות
  • מפתחים עם פחות הפרעות במהלך היום שמספיקים יותר

לא הצלחנו עם ה"נחמדים" – כנראה שאנשים אי אפשר לשנות וכולם המשיכו להיות נחמדים אך עמדו במסגרת ההנחיות.

לא פעם באימונים אנחנו מדברים על אוקמי ו"התקפה כנה" וכמובן "שיקוף" – לא יכולתי שלא למצוא את ההקבלה לדילמת ה QA : "האם לעזור?" או מדוייק יותר "מה אעשה שיעזור בצורה הטובה ביותר?", כמה "שיתוף פעולה צריך בדיוק? ואיפה עובר הקו בין זה שאני "זורם עם הנאגה" לבין נופל כמעט לבד. זה פוסט מבאס כי אין לי תשובה ממש טובה, כנראה שזה תלוי במי הנאגה ומי האוקה (שהוא בעצם ה-QA הפרטי שלנו), בתור QA אני עוזר לנאגה להבין את איכות הביצוע שלו על פי איך הגוף שלי מגיב אליו, את השנים הבאות אעביר כנראה בחיפוש אחרי הקו הזה (יש לי עוד כמה משימות…).

מקווה שמדבר אליכם,
אוהד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

הדבר האחד שיש לי שליטה עליו
הבלוג של אלי לרמן

הדבר האחד שיש לי שליטה עליו!

אם יש לי בעיה בחיי הנישואין, מה טובה תצמח לי מ"התוודות" בלתי פוסקת על חטאי אשתי? כשאני מתלונן לגבי מגבלותיה אני בעצם אומר שאני חסר אחריות, אני מצהיר על עצמי שאני קורבן חלוש; אני משתק את עצמי בסיטואציה שלילית…

המשך קריאה »
רוקן את הכוס
הבלוג של אלי לרמן

רוקן את הכוס

נאקאמורה טמפו סנסאי (1876 – 1968), שהשתתף כמרגל במלחמת רוסיה-יפן, חלה במחלת השחפת לאחר שובו ליפן. באותם ימים הייתה השחפת מחלה חשוכת מרפא.
טמפו סנסאי החליט להסתובב בעולם ולחפש מרפא למחלתו. הוא הגיע לארה"ב, לאנגליה וצרפת אך לא קיבל תשובות מספקות. לבסוף, לאחר שנואש, החליט לשוב ליפן ולמות שם.

המשך קריאה »
שיעור בתוך שיעור
בלוג חברי המרכז

שיעור בתוך שיעור

הציפייה שלי מהסדנה בדרך כלל מרוכזת בלימוד טכניקות נוספות ושיפור טכניקות קיימות. יש לנו אורחים חשובים שבאו מרחוק וגם מקרוב ואיתם מגיעים ניסיון רב, אחר, ושונה, ומטבע הדברים צופן בחובו המון פוטנציאל לימודי.
אבל בסדנה האחרונה פתאום גיליתי…

המשך קריאה »