מחבר: אלי לרמן

לפני כשנה וחצי התבשרתי שבהמלצתו של מורי, מאסטר סוגנומה, הוענקה לי דרגת דאן-6 באייקידו. כאשר התקשרו אליי מהדוג'ו ביפן והודיעו לי על כך, נשאלה השאלה:

בעת ביקורנו ביפן, במהלך אחד השיעורים, סיפר סוגנומה סנסאי שכאשר הוא ביקר לראשונה בישראל, יצא לו להציץ לחדר העבודה שלי, והוא הופתע שמעל שולחן העבודה

הסיפור המקסים הבא סופר לנו על ידי מאסטר סוגנומה במהלך ביקורנו ביפן, ובמידה מסוימת היה "מוטיב מרכזי" לאורך כל ביקור המשלחת.  להלן תרגום הסיפור: "אבי

במהלך הביקור של המשלחת ליפן באביב 2017 הועלו לרשת כמה וכמה צילומים של חברי המשלחת בפיקניקים, ברים, מסעדות ובאופן כללי בעיקר אוכלים ושותים. חלק מחברי

ישנם שיעורים כואבים שאנו לומדים בחיים. אחלוק אתכם אחד שאני זוכר היטב: מספר חודשים לאחר שהגעתי ליפן, פחות מחצי שנה מיום שהתחלתי להתאמן אייקידו, יצא

איך מחזקים את "שריר הנמכת האגו"? מבקש לחלוק עמכם סיפור אמיתי: לפני כמה חודשים שכן דיבר אליי בצורה מאוד לא יפה. היו חילופי דברים ומאז

אוסנסאי (מייסד האייקידו) נהג לצטט את קיאיצ'י הוגן. בין דבריו של  הוגן יש את המשפטים הבאים: "מה שמגיע – לקבלו מה שמתרחק – לשלח לדרכו

במהלך סדנת האייקידו הבינלאומית השנתית, אותה העביר זו השנה החמישית נאקאמורה-שיהאן, יוצא לנו לשוחח די הרבה על נושאי אייקידו, הדרכה, חינוך, החיים ועוד. באחת השיחות,

החרב במקור שימשה ככלי הרג. במהלך השנים פיתחו הסמוראים קוד התנהגות, אמות מוסר ואתיקה גבוהות, העושות שימוש באותו כלי מקורי, אך הולכות הרבה מעבר אליו.
זוהי ההתפתחות של ה- "Do" , הדרך. זוהי הדרך שבה צועד הסמוראי, דרך ההתפתחות העצמית, דרך המוסר. החרב, הפכה מכלי הרג לכלי לחיים טובים ונכונים יותר.

נאקאמורה טמפו סנסאי (1876 – 1968), שהשתתף כמרגל במלחמת רוסיה-יפן, חלה במחלת השחפת לאחר שובו ליפן. באותם ימים הייתה השחפת מחלה חשוכת מרפא.
טמפו סנסאי החליט להסתובב בעולם ולחפש מרפא למחלתו. הוא הגיע לארה"ב, לאנגליה וצרפת אך לא קיבל תשובות מספקות. לבסוף, לאחר שנואש, החליט לשוב ליפן ולמות שם.