הבלוג של חברי המרכז

האטיקט מאפשר דברים נוספים שלא בהכרח קשורים להתפתחות שלנו כתלמידי אמנות לחימה, אלא אלינו ולחיי היום-יום שלנו – האטיקט מספק לנו הזדמנויות לצמוח וללמוד כבני אדם.

השנה בחרתי לכתוב בדוג'ואים השונים את המילים "דבר אחד – כל האנרגיה!".המילים הללו היו המוטו של מנהיג בשם שיבוסאווה.למיטב הבנתי, התכוון שיבוסאווה לומר, "שים את

מתברר שיש דבר כזה. מדובר באסטרטגיה של "צבירת רווחים שוליים" שכוונתה שיפור משמעותי בביצועים המושג דרך התמדה ושינויים קטנים. השיטה לא חדשה, ונבחרת רוכבי האופניים של אנגליה יישמה זאת אחרי שנים רבות של חוסר הישגים.

במסגרת המסע שלי באייקידו אני תמיד נע על הציר בין החלק הפילוסופי אותו אני יכול לקחת לחיי היומיום לבין אמנות הלחימה והעבודה על המזרן.

עצם המילה "התמכרות" לרוב מעלה הקשרים לא חיוביים. אדם שלא שולט, משועבד להרגלים. דוגמאות לא חסרות, כמו למשל: יום אחד לא הצלחת לקיים את האימון הקבוע ואתה מרגיש חולה…

הציפייה שלי מהסדנה בדרך כלל מרוכזת בלימוד טכניקות נוספות ושיפור טכניקות קיימות. יש לנו אורחים חשובים שבאו מרחוק וגם מקרוב ואיתם מגיעים ניסיון רב, אחר, ושונה, ומטבע הדברים צופן בחובו המון פוטנציאל לימודי.
אבל בסדנה האחרונה פתאום גיליתי…

לפני כשנה מצאתי את עצמי בסיטואציה שלא חשבתי שאהיה בה. אחרי שנים בתעשיית ההייטק בהן זכיתי לעבוד עם אנשים טובים מוכשרים ונחמדים מצאתי את עצמי מגיע עם הבוס שלי למסקנה שאנחנו שולחים מייל למפתחים שלי ולמחלקת QA ומבקשים מכולם להפסיק להיות נחמדים זה לזה…

אתמול, תוך כדי ישיבה על הכסא במשרד שלי, מבלי שעשיתי תנועה מיוחדת, נתפס לי הצוואר בצורה קשה. לא יכולתי להזזיז את הראש ובקושי יכולתי להחזיק אותו בכלל. הכאבים התחילו מהראש, דרך הצוואר עד לשכם הימנית. קרה לי כבר בעבר שנתפס לי הצוואר יותר מפעם אחת אבל הפעם ידעתי שזה יותר קשה…