מתברר שיש דבר כזה. מדובר באסטרטגיה של "צבירת רווחים שוליים" שכוונתה שיפור משמעותי בביצועים המושג דרך התמדה ושינויים קטנים. השיטה לא חדשה, ונבחרת רוכבי האופניים של אנגליה יישמה זאת אחרי שנים רבות של חוסר הישגים.
איך זה קרה? יום אחד הגיעו 2 מנהלים חדשים לקבוצה והם התחילו ליישם שיפורים שנראו קטנים מאוד, אפילו שוליים. לדוגמה, תחקרו את הרוכבים ודאגו להחליף להם את המזרנים למען שינה טובה יותר, דאגו למושבים של האופניים, החליפו את הבגדים לחמים יותר ועוד… לאחר שורה של שינויים שבוצעו בהתמדה, נבחרת רוכבי האופניים הצליחה לכבוש את המקום הראשון באירופה והחזיקו בתואר מספר שנים.
איך הדבר מתקשר לאייקידו? כל שיעור אני עד להקפדה של המדריך על הדברים הקטנים. בסוף תרגיל היד חייבת להיות כך, הרגל פונה לשם, ובכלל התנועה אמורה להיות בכיוון הזה ולא אחרת. הדגשים חוזרים עד כדי כך שכל תרגיל הוא אותו דבר, אבל לא ממש.
התרגיל מוכר לפני שנים אבל מה שעושה את הלימוד בלתי נגמר הוא השיפור המתמיד בדברים הכי קטנים. זאת גם אחת הסיבות שאייקידו מתורגל עד גילאים מתקדמים, הלימוד והשיפור העצמי לא נגמרים לעולם. זאת גם הסיבה שבניגוד לאומנויות לחימה אחרות, באייקידו ישנה העמקה ברבדים שהם הרבה מעבר לביצוע עצמו.
(מקור המאמר "צבירת רווחים שוליים" מתוך אפוק טיימס)
דרגו סטנסקו
