למה אני אוהב לתת לעובדים שלי להיכשל - אייקידו ועולם העסקים

למה אני אוהב לתת לעובדים שלי להיכשל

פעמים רבות מתארים את האייקידו כדרך חיים, הרבה מעבר ל"רק אומנות לחימה", יש פילוסופיה שאמורה גם ללוות אותנו בחיי היומיום. אבל האם באמת אפשר לקחת את הידע שלנו מהמזרן אל החיים?

הנה מבחן קטן – יש לכם פרויקט בעבודה שאתם אחראים עליו, הזמנים, כמו תמיד, לחוצים. אחד העובדים מציע כיוון שאתם בטוחים שלא יעבוד. האם תתנו לו לנסות או ישר תבטלו אותו?

לפני מספר שנים, כשניהלתי חברת משחקים, התחלנו פרויקט חדש, והמתכנת שלי, במקום לעבוד מלכתחילה בשפת התכנות בה התבקשנו להגיש את הפרויקט, רצה לעבוד בשפה אחרת ואז להמיר את התוצאה לשפת התכנות הנדרשת וזאת מכיוון שהוא לא הכיר את שפת התכנות המבוקשת והעדיף לשחות במים המוכרים. ידעתי שזו תהיה טעות, אבל הוא התעקש והחלטתי ללכת איתו למרות הכל.

למה? פה בא האייקידו לידי ביטוי. אחד מהדברים הראשונים שלימדו אותי באייקידו היה "אל תעיר הערות" תן לשותף שלך להתאמן כמו שהוא חושב, כך הוא ילמד הכי טוב, UKE טוב צריך לזרום עם התנועה. לקח לי זמן להבין את זה, אבל לפעמים זאת הדרך הכי נכונה (והכי קשה) גם בניהול, להבין שכישלון וטעויות זה חלק מהעניין ויש להם גם צד חיובי. אין דרך טובה יותר לרתום עובד מאשר לתת לו להבין בעצמו מה הוא צריך לעשות, כמו באייקידו תן לו ללכת בכיוון של התנועה שלו, זאת הדרך הכי טובה להוביל אותו לאן שאתה רוצה.

והפרויקט שלנו? שבוע אחרי שהתחלנו, בא אלי המתכנת ואמר לי שהוא חושב שצריך לתכנת בשפת התכנות שביקשו מאיתנו, הוא "מצא שזה יותר טוב לפרויקט הספציפי הזה". מבחינתי, זה היה אייקידו קלאסי, שנינו ניצחנו, הוא לא הרגיש ממורמר שאומרים לו מה לעשות, הוא הגיע לבד לתובנה, ואני קיבלתי עובד שהבין שהוא טעה ועבד מאוד קשה כדי להשלים את הפער של השבוע, אפילו הצלחנו להגיש את הפרויקט יום לפני הדד ליין וזה היה אחד הפרוייקטים הכי מוצלחים של החברה.

כמנהל תפעול בסטארטאפ אני מוצא את עצמי מעורב בהמון צדדים של העבודה, שיווק, פיתוח, מחקר, אפילו יצא לי לשבת על נוסחאות מתמטיות עם פרופ' בטכניון. קורה לי לא מעט שאני מבין שהצוות שלי טועה קצת בדרך, אבל אני מבין שעל מנת לתת להם לגדול ולהשתפר אני חייב לתת להם ללכת בדרך שלהם. למדתי שכמו ב Jiyu-Waza הרבה יותר טוב לעשות טעויות מאשר להיתקע במקום והדבר הכי חשוב הוא להאמין באנשים ולתת להם את האמונה שאתה איתם.

4 תגובות

  1. אם היו יותר מנהלים כמוך, העולם הזה היה טוב יותר 🙂
    זה לא פשוט לתת למישהו לשגות, בוודאי שאתה מעורב מקצועית ו\או רגשית. גם עם הילדים המצב דומה. כדאי לתת כיוון ולתת להם לבחור גם אם מבחינתנו זו טעות. כשמסתכלים על דברים בפרספקטיבה רחבה מרחב הפתרונות גדול, מגוון ומעניין יותר.

    1. אהרון, אני מסכים איתך לגמרי, זה נורא קל לשפוט דברים מהצד, זה קשה להיות בתוך תהליך ולהצליח להתנתק. אני חושב שזה אחד הדברים שאייקידו לימד אותי.

להגיב על עדי גורן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

שיעור האייקידו הראשון שלי ביפן
בלוג חברי המרכז

שיעור האייקידו הראשון שלי ביפן

השיעור הראשון שלי באייקידו ביפן היה בפוקואוקה-דוג'ו, אחד מהדוג'ואים בהם התאמנו, וכידוע, אין כמו אהבה ראשונה. כבר אז התמלאתי חרדת-קודש למראה פוקואקה-דוג'ו. הדוג'ו ממוקם במבנה עץ

המשך קריאה »
סיפוק מיידי
הבלוג של אלי לרמן

סיפוק מיידי!

במהלך סדנת האייקידו הבינלאומית השנתית, אותה העביר זו השנה החמישית נאקאמורה-שיהאן, יוצא לנו לשוחח די הרבה על נושאי אייקידו, הדרכה, חינוך, החיים ועוד. באחת השיחות,

המשך קריאה »
ארוחת צהריים בבית משפחת האשימוטו 2015
בלוג חברי המרכז

ביקור בבית משפחת האשימוטו

האשימוטו סאן לומד ומלמד אייקידו כארבעים שנה. בניגוד למרבית היפנים, הוא ואשתו אוהבים לארח בביתם שבפרברי פוקואוקה, ורבים מחברי המרכז כבר זכו לבקר אצלם

המשך קריאה »