בשיחה עם אחד מחברי הדוג'ו, ד"ר אלאן מורדצקי, הוא סיפר לי על חוויה שהייתה לו בברזיל. הוא הגיע לברזיל, ירד לחוף הים וביקש להצטרף למשחק כדורגל על החוף.
לאחר שהצטרף למשחק הכדור הגיע אליו. הוא הרים את ראשו וראה שהשער פנוי, ובעט לשער מרחוק והבקיע. גול!! כל יתר השחקנים בשתי הקבוצות הסתכלו עליו במבט משתאה: "תגיד, אתה לא מבין מה המשחק?"
עבור הברזילאים, מהות המשחק היא האינטראקציה בין השחקנים, למסור, להטעות, לתקשר דרך המשחק. להבקיע שער זה נחמד אבל זו אינה הפואנטה! אנו במערב רגילים לראות בכל דבר "משימה". הכי חשוב עבורנו זה להגדיר מה המטרה? להבקיע גול? אוקי – אז בוא נתמקד בכך! מה שחשוב הוא: מי ניצח? כל השאר שטויות.
גם באומנויות הלחימה יש רבים הרואים ב"נצחון" חזות הכל. איזו אומנות לחימה יותר אפקטיבית? אם איש אייקידו ואיש קרטה נלחמים מי ינצח? וכדומה – כל אלה נובעים מאותה צורת חשיבה.
השאלה היותר מהותית היא מה הפואנטה?
אם המטרה היא להיות הכי חזק – הדרך הכי קצרה היא לקנות אקדח!
אבל מה אם המטרה היא להיות יותר מודע לעצמי? לבדוק איך אני מגיב במצבי לחץ? איך אני מתקשר עם אחרים? האם יש דפוסים שאני חוזר עליהם במצבי לחץ? האם אני יכול ורוצה לנסות לשנות אותם?
אם זו הפואנטה מבחינתי, אז שאלה כמו "מי יותר חזק?" היא הרבה פחות רלוונטית.
או כמו ששחקני הכדורגל בברזיל שאלו את ד"ר מורדצקי: "אתה מבין את הפואנטה?"
מה הפואנטה בשבילכם?
תגובה אחת
אלי, כרגיל (אם מותר לצטט את הכותרת) הפואנטה היא לא רק לראות דברים שמתרחשים בסביבה, אלא לנסות להבין מכך משמעויות יותר עמוקות של החיים. את זה אתה עושה נהדר. אני אישית הייתי אומר "אלאן הזה תותח, משחק עם ברזילאים ושם להם גול!!!".