איך עוזרים לפרח להיפתח-חלק 2

איך עוזרים לפרח להיפתח? חלק 2

לפני מספר ימים ביקשתי את עזרתכם בהבנת השיר של סאקאמורה סנסאי.

אני באופן אישי מאמין שחשיבה חיובית זה התחלה טובה אבל לא מספיקה.
להבנתי, אין הכוונה שאם פשוט תחשוב על זה, תדמיין ותתפלל – החלומות שלך יתגשמו.
המשמעות האמיתית היא,
בכל דבר,
אם תרצה משהו מאוד, תעשה מאמץ גדול ותעבוד קשה כפי שאתה מתפלל בכל לבך, הדרך תיפתח, החלום או המטרה יתממשו.

דרך אגב, הסימנייה "לרצות, להתפלל" (念) ביפנית מורכבת משני חלקים:
"נפש" 心 ו-"עכשיו" 今.

וביפנית:

念ずれば、花開く」これは、ただ念じていれば、じっとお願いをしていれば、夢がかなうという意味ではありません。 この言葉の本当の意味は、何事も一生懸命に祈るように努力をすれば、自ずから道は開ける、夢や目標がかなう、という意味です。 また、「念」という字を分解すると「今」と「心」になります。

מה דעתכם?
כתמיד, מצפה לתגובותיכם מאירות העיניים.

2 תגובות

  1. יש מעגלי תובנה שנעים אצל כל אחד מאתנו באופן המיוחד לו. לפעמים הייחוד הזה קשור למשהו ייחודי באמת אצל מי שאני (אנחנו). לפעמים זה בסך הכל המצב הטכני של הזמן, הגיל והתקופה בה אני חי.

    אני רואה את הקריאה שלך לתגובה וחושב על מלים שכתבתי באמצע הלילה.

    בוא ספר לי סיפור.
    ואתה תזוז באי נחת ותגיד "מָה יֶשׁ לְסַפֵּר?"
    ואני אמשיך ואדחוף "אוֹ, כָּל כַּך הָרְבֶּה!"
    "אוֹיְשׁ, אֵין זְמַן…"
    "קַח תֲ'זְמַן. לֹא צֲרִיךְ הַכָּל בְּבַת אֲחַת."
    "זֶה מֲמַש לֹא מְעֲנְיֵין…"
    "בְּאֱמֶת? אוּלַי בְּאֱמֶת בִּשְבִיל סִיפּוּר מְעֲנְיֵין צֲרִיךְ זְמַן."
    העניין נמצא בך. בוא באמת ספר לי סיפור.

    העניין נמצא בך בוא ספר לי סיפור: יש בכל אחד מאתנו מגוון זרמים שלעתים מרגישים כמו מאבק ולעתים מרגישים כמו משחק. במלים אחרות חיפוש אחרי האיזון בין מימוש עצמי וחיבור לעולם סביבנו.

    אני מציץ מדי פעם בעמודים האלה בסקרנות ושמחה מהחיבור המחודש אליך, אלי (שירתנו בחפיפה מסוימת בצבא).
    אני מציץ מדי פעם בעמודים האלה בסקרנות ומשיכה מאז הנעורים למסתורין הזה של יפן ותרבויות "אחרות".
    והעולם משתנה. ואנחנו, יחד אתו, נשארים אותו דבר.

    1. ירון יקר,

      תודה על התגובה המקורית ומאירת העיניים.
      מהבחינה הזו בהחלט נשארת אותו דבר: מקורי ומאיר עיניים.

      מאוד אהבתי את מה שכתבת:
      " יש בכל אחד מאתנו מגוון זרמים שלעתים מרגישים כמו מאבק ולעתים מרגישים כמו משחק. במלים אחרות חיפוש אחרי האיזון בין מימוש עצמי וחיבור לעולם סביבנו."

      המתח הזה, שהיטבת לתאר, בין הקול הפנימי של כל אחד מאיתנו לבין העולם שסביבנו, מלווה אותנו תמיד.
      אני מרגיש שככל שעוברות השנים אני מגלה את הקשר והחיבור בין שני הכוחות האלה. איך שהם שזורים זה בזה באופן מסתורי.

      גם אני כמוך, שמח על חידוש הקשר אחרי כל כך הרבה שנים.
      מאחל לנו שנמשיך להשתנות ולהישאר אותו דבר.

      בהערכה רבה,
      אלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

עמנואל קאנט
הבלוג של אלי לרמן

הגוף והנפש – מי חשוב יותר? סיפורו של עמנואל קאנט

(מתוך הספר: "נאקאמורה טמפו סנסאי"/ סאסאקי מאסנדו; תרגום מיפנית: אלי לרמן) עמנואל קאנט נולד בפרוסיה בשנת 1724. הוא נולד עם מחלת רככת קשה (מחלה בה העצמות אינן מתקשות ונוטות להתעקם) וכתוצאה ממנה גבו

המשך קריאה »
הבלוג של אלי לרמן

מי שיודע

בספר טאו טה צ'ינג (שנכתב לפני 2500 שנים) בפרק 56 יש משפט קצר שבתרגום חופשי הולך כך: "מי שיודע אינו מדבר, מי שמדבר אינו יודע". איך זה קשור לנושא החודשי שלנו.

המשך קריאה »