איזה אייקידו אני רוצה לעשות?
לפני כמה ימים ביקר אצלי יאמאסאקי סאן, חבר שלמד איתי יחד משפטים באוניברסיטה ביפן לפני כך וכך שנים. היה מפגש מהנה והעלינו זכרונות.
לפני כמה ימים ביקר אצלי יאמאסאקי סאן, חבר שלמד איתי יחד משפטים באוניברסיטה ביפן לפני כך וכך שנים. היה מפגש מהנה והעלינו זכרונות.
במהלך השנים, גיליתי שאנשים נוטים להתאהב ברעיונות של עצמם, שואפים לקדם אותם, ואפילו נלחמים עבורם, אך לעומת זאת, רעיון טוב שמישהו אחר נתן להם יתקבל במקרים רבים בהתלהבות פחותה, ואף בהתנגדות, במיוחד אם הוא כרוך במאמץ או בשינוי הרגלים. כל אחד אוהב להרגיש שהוא מצליח בכיוון שבחר בו. אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות.
בשיחה עם אחד מחברי הדוג'ו, ד"ר אלאן מורדצקי, הוא סיפר לי על חוויה שהייתה לו בברזיל. הוא הגיע לברזיל, ירד לחוף הים וביקש להצטרף למשחק
במהלך סדנת האייקידו הבינלאומית השנתית, אותה העביר זו השנה החמישית נאקאמורה-שיהאן, יוצא לנו לשוחח די הרבה על נושאי אייקידו, הדרכה, חינוך, החיים ועוד. באחת השיחות,
החרב במקור שימשה ככלי הרג. במהלך השנים פיתחו הסמוראים קוד התנהגות, אמות מוסר ואתיקה גבוהות, העושות שימוש באותו כלי מקורי, אך הולכות הרבה מעבר אליו.
זוהי ההתפתחות של ה- "Do" , הדרך. זוהי הדרך שבה צועד הסמוראי, דרך ההתפתחות העצמית, דרך המוסר. החרב, הפכה מכלי הרג לכלי לחיים טובים ונכונים יותר.
עד אשר קומודור פרי הגיע עם הספינות שלו ליפן והביא עימו את הרובה והתותח, כלי הלחימה הנפוצים ביפן היו חרב, חנית וחץ וקשת.
בהתייחסות לכך נשאל הסמוראי ימאוקה: "למה להתאמן באומנות החרב כאשר יש רובים?"…
ביפנית יש פתגם האומר: "הורים וכסף, אל תחשוב שיהיו תמיד; אסונות וצרות, אל תחשוב שלא יבואו". לדעתי אפשר לומר אותו דבר לגבי הבריאות. כאשר אנחנו
כל הזכויות שמורות © 1997-2024 המרכז הישראלי לאייקידו
Design & Development by webtale.co
תגובות אחרונות