מחבר: אלי לרמן

אחת הטכניקות הכי בסיסיות באייקידו נקראת טנקאן. הטכניקה הזו נראית פשוטה להפליא, אך כל מי שמתאמן יודע שיש בה עומק רב. מייסד האייקידו נהג לומר

קבוצת מדענים הציבה חמישה קופים בכלוב. במרכז הכלוב הציבו סולם ועליו ערימת בננות. כאשר קוף מסוים עלה על הסולם כדי לקחת לו בננה, המדענים שפכו

באייקידו ישנו עקרון חשוב האומר: כאשר אתה רוצה להזיז את בן הזוג, ראשית זוז בעצמך. כאשר בן הזוג אוחז את ידנו בחוזקה, הנטייה הטבעית היא

סוגנומה סנסיי עבר במהלך חייו מספר מכובד של אימונים מפרכים. סנסאי, שאינו מרבה לספר על האימונים הללו, ציין פעם שאימונים קשים, חישול הגוף והנפש ותרגולות שמביאות

אופן הסיום הינו השלב האחרון בכל טכניקת אייקידו. יש להקפיד לסיים כל טכניקה מתוך ערנות ומוכנות מתמשכת להתקפה חוזרת. הרעיון הזה נקרא ביפנית "זאן-שין" או

אחלוק איתכם חוויה אישית: חבר יקר בשם עופר ברייר, מאמן עסקי מהשורה הראשונה ואדם מקסים, פנה אליי והציע לי להשתתף בתכנית בערוץ 2. בתכנית, פרק בסדרה

רבים מזהים את המילה אייקידו עם "שימוש באנרגיה של התוקף". זהו בהחלט מרכיב מהותי באייקידו. אז איך עושים את זה? כפי שניתן ללמוד ממשמעות המילה

לפני מספר שנים קיבלתי במייל סיפור יפה שעורר אצלי מחשבה. להלן הסיפור: "בפעם הראשונה שהגעתי לשוודיה, בשנת 1990, אחד מעמיתי שוודי, היה אוסף אותי כל

רבים מהמאכלים שאנו אוכלים מבוססים על לקיחת חיים של בעלי חיים אחרים. כאשר אנו אוכלים חשוב לאכול מתוך רגשות תודה, ללעוס היטב לחוש היטב את

אנו מדברים על הנושא של "איך להשתמש באנרגיה בתבונה". בסרטונים הקודמים דיברנו על יציאה מקו ההתקפה והמשך האנרגיה של ההתקפה. לאחר שזיהינו את כיוון האנרגיה