שאני אוותר על האגו?

באייקידו רוב הלימוד בנוי מתרגול תוך החלפת תפקידים:
פעם אני תוקף ובן הזוג מבצע את הטכניקה; לאחר מכן מחליפים: בן הזוג תוקף ואני מבצע את הטכניקה.

מתאמנים חדשים נוטים לחלק את האימון לשני חלקים:
החלק העיקרי בו אני ה"נאגה" (מבצע את הטכניקה), והחלק השני בו אני משמש אוקה (תוקף ומקבל את הטכניקה).
הרי אייקידו זו אמנות לחימה, ורק בחלק בו אני מבצע את הטכניקה אני לומד להגן על עצמי.

ככל שחולף הזמן, מגלה המתאמן שיש ערך רב מאוד גם לחלק השני באימון, החלק בו אני תוקף ומקבל את הטכניקה.
ראשית, תרגול קבלת הטכניקה הוא כלי רב עוצמה בהבנת הטכניקה. שנית, יש לי הזדמנות לתרגל "ויתור על האגו".
מה הכוונה? רובנו מחפשים להוביל, להתוות דרך. זו כמובן מיומנות חשובה, וחשוב להתאמן גם על הובלה.
יחד עם זאת, הצד השני והמשלים של הובלה הוא יכולת ההקשבה והזרימה כאשר מישהו אחר מוביל. מעטים הם אלה
המסוגלים להקשיב ולעקוב בצורה נאמנה אחר תנועת בן הזוג. היכולת הזו קשורה, להבנתי, עם היכולת לוותר על האגו.

אבל מה פתאום לוותר על האגו?
אם אני מלא בעצמי, רוצה כל הזמן להגיד מה אני חושב, להראות כמה אני מקורי וחכם, אזי אין מקום באמת למישהו אחר.

ההבנה שאני אכן חשוב, אך יש גם אחרים וגם הם חשובים היא הבנה קריטית לקיום יחסי אנוש טובים. התרגול באייקידו
מזמן לכל אחד מאיתנו הזדמנות להתאמן על הצד הפחות מוכר: הצד של ההקשבה וההליכה אחרי מישהו אחר. אין כוונתי
לביטול עצמי! לעניות דעתי, תרגול היכולת לשים את האגו בצד ולהקשיב קשב עמוק לצד השני הוא תרגול רב ערך הפותח
בפנינו אפשרויות חדשות. היכולת להקשבה אמיתית היא תכונה נפלאה, ומתוך ההקשבה יכולה להיוולד גם טכניקה חדשה.

מי שבאמת בטוח בעצמו, אינו צריך להראות את יכולותיו כל הזמן. הוא יכול לאפשר גם לאחרים להוביל מבלי שהדבר יפגום בתחושת הערך העצמי שלו.

נושא הוויתור על האגו – מתחבר גם למצבים של משא ומתן. מי שמסוגל להקשיב באמת לצד השני – יוכל להבין מה באמת מניע את הצד השני. זהו כלי רב ערך בתקשורת בינאישית בכלל ובמו"מ עסקי בפרט.

כתמיד, אני מצפה בכיליון עיניים לתגובותיכם מאירות העיניים.