מתוך מכתב רבעוני של סוגנומה סנסאי:
ביפן יש פעמיים בשנה תקופה בה מעניקים למתמידים פרס.
בשיא החורף ובשיא הקיץ – מי שמתמיד ומתאמן יום יום (לאורך 10 ימים) מקבל מגבת ועליה קליגרפיה (פרי יצירתו של סוגנומה סנסאי).
במהלך אוגוסט סנסאי כתב על המגבת שהוענקה למתמידי הקיץ את המילים:
自他利行 Jita Rikyo
סנסאי מסביר שזהו משפט זן ומשמעות המילים בפשטות היא:
עלינו לבחור דרך חיים שגורמת גם לנו וגם לאחרים להיות מאושרים.
מה דעתכם על המשפט הזה?
האם זה מתחבר עם אייקידו?
לאחרונה סנסאי ציטט קטע מתוך המנון בית ספר התיכון בו למד. שאלתי את סנסאי לגבי ההמנון והקטע אותו ציטט.
במהלך השנים, גיליתי שאנשים נוטים להתאהב ברעיונות של עצמם, שואפים לקדם אותם, ואפילו נלחמים עבורם, אך לעומת זאת, רעיון טוב שמישהו אחר נתן להם יתקבל במקרים רבים בהתלהבות פחותה, ואף בהתנגדות, במיוחד אם הוא כרוך במאמץ או בשינוי הרגלים. כל אחד אוהב להרגיש שהוא מצליח בכיוון שבחר בו. אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות.
כאשר מדובר באנשים, מהו הדבר החשוב ביותר? יידע? כישרון? תארים אקדמיים? מעמד חברתי? כסף? כמובן שכל אלה חשובים ועדיף שיש אותם על שאינם. אבל, חשוב