סוגנומה סנסאי נהג לקרוא בדוג'ו ביפן קטעים קצרים שכתבו מורים גדולים.
אחד המורים האהובים עליו היה נאקאמורה טמפו סנסאי.
בעבר כתבתי פוסט על משפט של נאקאמורה סנסאי: "מהו הדבר היחידי שקובע את חיינו?"
המשפט הזה מקבל עוצמה כפולה ומכופלת בתקופה הזו, בה אנו מבלים את רוב זמננו בחללים קטנים עם האנשים הקרובים לנו, תקופה המאופיינת בחוסר וודאות לגבי העתיד.
לרובנו יש שליטה מועטה על הנסיבות: אני לא יכול לקבוע מתי תסתיים הקורונה, מתי יפתחו את המשק, מתי יאפשרו לחזור להתאמן אייקידו וכולי. כל אלה מחוץ למעגל ההשפעה שלי.
אבל יש דברים רבים שעליהם דווקא יש לי יכולת להשפיע!
כל אחד מאיתנו יכול לבחור בתקופה הזו את הגישה שלו!
אני יכול לבחור אם לחפש את החסר בבני הזוג שלנו, בילדים שלנו ובכלל.
כידוע לכל, התודעה שלנו פועלת בדרך בה היא מחפשת הוכחות למה שהיא כבר החליטה – כלומר ברגע שהחלטנו שמישהו הוא "לא בסדר" אנחנו נמצא הוכחות לכך, ואם בבני זוגנו עסקינן, נמצא עוד הרבה חסרונות, אפילו כאלה שקודם לא ראינו…
ומה ייצא מזה? מריבות, מילים מחלישות, אנרגיה שלילית.
האם זה מה שאני רוצה?
לעומת זאת, אם נבחר, הדגש הוא על המילה – "בחירה", לראות את הטוב בבני הזוג שלנו. להיזכר למה התאהבנו בהם. לחפש נקודות זכות על מה הם כן עושים, על כמה הם עושים את הכי טוב שלהם – אז יש סיכוי גדול שנבלה את התקופה הזו באווירה טובה, נהנה מחברת האנשים הכי קרובים לנו, וקשרי המשפחה ישתבחו.
זו דרך אגב הסיבה למסורת שאנו מקיימים במפגשים החברתיים: כל אחד מספר משהו טוב שקרה לו בתופה האחרונה.
למה זה טוב?
זה בעצם תרגול של "שריר ההודיה" או "שריר הכרת הטוב".
ברגע שאני מחפש, בצורה פעילה, אחר דברים טובים, דברים לומר עליהם תודה, אז התודעה שלי באופן טבעי ממשיכה את החיפוש.
קבלו המלצה חמה ממאסטרים: סוגנומה סנסאי ונאקאמורה טמפו סנסאי.
תבדקו. אולי אפילו תרוויחו מזה…
ומי שמעוניין, ניתן לקרוא את הפוסט "החיים נקבעים על ידי דבר אחד בלבד"
כתמיד, מצפה לתובנות החכמות שלכם/ן.
