הפיצה הטובה
לפני כשנה ישבתי עם אשתי בפאב מקומי באבן יהודה. היה זה מוצאי שבת ובשולחן לא רחוק מאיתנו התיישבה קבוצה של 6 חבר'ה צעירים.
לפני כשנה ישבתי עם אשתי בפאב מקומי באבן יהודה. היה זה מוצאי שבת ובשולחן לא רחוק מאיתנו התיישבה קבוצה של 6 חבר'ה צעירים.
פעמים רבות מתארים את האייקידו כדרך חיים, הרבה מעבר ל"רק אומנות לחימה", יש פילוסופיה שאמורה גם ללוות אותנו בחיי היומיום. אבל האם באמת אפשר לקחת את הידע שלנו מהמזרן אל החיים?
Ichi go Ichi e 一期一会 המשפט מיוחס למורה המפורסם של טקס התה (סן נו ריקקיו): בתרגום ישיר מהמקור: "זמן אחד מפגש אחד" אבל לעניות
במהלך לימודיי ביפן, יצא לי להשתתף בכמה שיעורי קליגרפיה בהדרכתו של סוגנומה סנסאי. הקשר בין אייקידו לקליגרפיה סיקרן אותי, ורציתי להבין במה מדובר. אחד הדברים
בחברה בה אנו חיים יש נטייה לחלק דברים למחלקות ומדורים. למשל, בחיים יש חלקים שהם "הנאה" ויש חלקים שהם "סבל". אנשים רבים תופסים את העבודה
באחד מספריו מצטט סוגנומה סנסאי את שלושת המשפטים הבאים: "במקום ללכת 40 ק"מ ביום אחד, לך 40 ק"מ ב 10 ימים, ולך בהנאה!""מי שצועד בשקט
סוגנומה סנסיי עבר במהלך חייו מספר מכובד של אימונים מפרכים. סנסאי, שאינו מרבה לספר על האימונים הללו, ציין פעם שאימונים קשים, חישול הגוף והנפש ותרגולות שמביאות
כתבת שער, אבי מוריה, יוני 2004 "אייקידו – אמנות לחימה ושלום"
באייקידו אין תחרויות. אני מניח שחשוב גם לבצע אימונים שמטרתם לנצח אחרים, אבל באייקידו אנו מנסים ללמוד קודם כל לנצח את עצמנו. מייסד האייקידו, מוריהיי
ביפנית יש פתגם האומר: "הורים וכסף, אל תחשוב שיהיו תמיד; אסונות וצרות, אל תחשוב שלא יבואו". לדעתי אפשר לומר אותו דבר לגבי הבריאות. כאשר אנחנו