להשתמש באנרגיה בתבונה

עקרונות חשובים באייקידו: איך להשתמש באנרגיה בתבונה

רבים מזהים את המילה אייקידו עם "שימוש באנרגיה של התוקף". זהו בהחלט מרכיב מהותי באייקידו. אז איך עושים את זה?

כפי שניתן ללמוד ממשמעות המילה "אייקידו" ביפנית: "הדרך להרמוניה עם האנרגיה", אייקידו מכוון אותנו להשתמש באנרגיה בתבונה. השאיפה באייקידו היא להגיע להרמוניה. אבל מהי הרמוניה?

ההגדרה של הרמוניה מגיעה מעולם המוסיקה ומשמעותה תֹּאַם. יש אנקדוטה במיתולוגיה היוונית למקור השם עצמו: הרמוניה הוא שם בתה של אלת השלמות והטוהר אפרודיטה, אשר הרתה לארס, אל המלחמה, הרוע (המסמל גם אי סיפוק ושאיפה בלתי ניתנת לריסון ל"עוד"). אפרודיטה נחשבת לצנועה באלים, וארס לבעל הגאווה העצמית הגדולה ביותר. ועל כן, מסמלת בתם של שני האלים הללו השלמה של שני הפכים קיצוניים זה את זה.

אני מוצא את הסיפור מהמיתולוגיה היוונית בעל ערך, שכן הוא מכוון אותנו לדרך האמצע. כאשר אדם מותקף ישנן שתי נטיות רווחות: האחת, להילחם בכל הכוח (להתנגש "ראש בראש") והשנייה, להימלט. מה שקרוי באנגלית הילחם או ברח (fight or flight ). למיטב הבנתי, הרמוניה (תֹּאַם) אינה בהכרח אף אחד מהם. יש מצבים בהם נכון להילחם, ובמצבים אחרים נכון לברוח. אבל ישנן אפשרויות נוספות, והדבר החשוב ביותר הוא היכולת לבחור. אם לאדם יש רק תגובה אחת הזמינה לו, אזי אין לו בחירה. המטרה היא לייצר מספר אפשרויות תגובה ולהתאים את התגובה שלנו למצב הנתון.

באייקידו אנו מאמנים את עצמנו להרחיב את רפרטואר התגובות שלנו, וכך, כאשר יש מצב של עימות יש בידינו לבחור איזו תגובה הכי נכונה למצב הנתון. זהו חלק מהותי בתרגול.

כאשר אנו מבצעים טכניקה באייקידו ישנם מספר עקרונות חשובים עליהם אנו מקפידים. נדבר היום על אחד העקרונות הללו.

עקרון ראשון: יציאה מקו ההתקפה

בכל טכניקה באייקידו יש שלב קריטי הנקרא "יציאה מקו ההתקפה". אנו מתרגלים התקפות שונות, למשל: התקפת חיתוך של חרב. כאשר החרב מבצעת תנועת חיתוך לכיווני לא כדאי לבדוק כמה היא חדה… הבחירה באייקידו היא ראשית לצאת מקו ההתקפה.

בעזרת הדימוי של החרב הבנו שכדאי לצאת מקו ההתקפה, אבל איך עושים את זה? מהן המיומנויות הנדרשות על מנת לצאת מקו ההתקפה?

ראשית, נדרשת יכולת זיהוי: יש לזהות את העובדה שיש התקפה וגם לזהות את כיוונה. יכולת הזיהוי תלויה ברגישות של המתאמן וביכולת האבחנה שלו. ככל שרמת המתאמן גבוהה, יכולת הזיהוי שלו משתפרת, וברמות הגבוהות מדברים על זיהוי מצב עימות בהתהוותו, דבר המאפשר לנו למנוע את עצם ההתקפה. אבל בכך נעסוק בפעם אחרת.

אלמנט נוסף הנדרש כאן הוא תזמון. חשוב לצאת בזמן הנכון, לא מוקדם ולא מאוחר מידי.

המיומנות של יציאה מקו ההתקפה, כמו כל דבר בחיים, ניתנת ללימוד ולתרגול. בכל אימון אייקידו אנו מתרגלים את המיומנות הזו, ובכל פעם שבן הזוג תוקף אנו מתרגלים, משפרים ומשכללים את יכולת האבחנה שלנו כמו גם את התזמון.

האם יש קשר בין התרגול של יציאה מקו התקפה באייקידו לבין היכולת להתמודד עם מצבי עימות מילוליים בחיי היומיום? אני משוכנע שהתשובה היא כן! הקו המפריד בין הגוף והנפש טרם נמצא, וכפי שמחקרים רבים מוכיחים, יש קשר הדוק בין יכולות ומיומנויות פיזיות לבין יכולות שאינן פיזיות.

מיומנות הזיהוי חשובה מאוד באייקידו וגם בחיי היומיום! התקפה היא אנרגיה, ולכן המיומנות של יציאה מקו ההתקפה רלוונטית בהתקפה פיזית (כפי שאנו מתרגלים באימוני אייקידו) כמו גם בהתקפה מילולית (למשל התקפה בעבודה מלקוח כועס או מהבוס, או ילד התוקף מילולית את הוריו). גם ילדים בבית הספר החווים התקפות מילוליות מחבריהם, כאשר מלמדים אותם את העיקרון של זיהוי התקפה ויציאה מהקו, מגלים אפשרויות חדשות לניהול המצב.

לסיכום, תרגול יציאה מקו ההתקפה מפתח את יכולת האבחנה והתזמון הנכון. התרגול של יציאה מקו ההתקפה באייקידו ובחיים, מאפשר לנו לבחור איך להגיב לסיטואציות שונות. מי שרגיש ומזהה את ההתקפה, יכול פשוט לא להיות שם. זהו מקום של עוצמה.

3 תגובות

  1. Hi Eli,

    So true and so difficult in live! (I translated it in Google 😉 )
    Sometimes people do not give you an upportunity to deflect. They keep standing in your way. It is a challenge to use Aikido principles as you discribe to solve or defelct a verbal attack. I can practise this every day and sure, I fail every day. It is a long life practise!

    Best wishes,

    Arjan
    Netherlands

  2. Hi Arjan,
    Thanks for the feedback.
    Your Hebrew keeps on improving all the time 🙂
    As you say: It is a life-time practice.
    But they also say that practice makes perfect.
    Let us both keep on practicing.
    Warm regards,
    Eli

  3. שלום לרמן סנסיי
    תודה על הפוסט. הוא הזכיר לי את אחד הדברים שעניינו אותי ונקרא תקשורת מקרבת או תקשורת לא אלימה. שמעתי על זה במקרה ואז קראתי את הספר של מייסד השיטה מרשל רוזנברג. מצאתי קווי דמיון רבים לאייקידו ולבסוף החלטתי להקדיש זמן, על חשבון אימוני אייקידו לצערי, כדי לעבור קורס.
    כמו באייקידו, הדרך היא ארוכה. מומלץ להשקיע קודם כל בהקשבה (לומדים יותר בתור אוקה) ולא כדאי לנסות את זה בבית לפחות עד שזה מרגיש טבעי ורך יותר, לא טכניקה בלבד. תקשור מקרב מצריך הרבה יותר אנרגיה, אולי כי אנחנו לא רגילים בזה והאפיקים יבשים וחסומים אבל זה הכיוון לדעתי ומתישהו דברים יתגלגלו חלק יותר.

    יש הבדלים בין אייקידו לתקשורת מקרבת. אבל אם מחפשים באייקידו את ההרמוניה, האכפתיות, חיבור והקשבה, אם שואפים להביא מזה גם אל חיי היומיום, המילוליות (ולפני זה, שינוי החשיבה) כדאי להכיר וללמוד גם תק"מ. אני מוצא שזה מוסיף לאייקידו ולחיים בכלל. אם עוד לא שמעתם על זה במקרה, שמחתי לעזור.

להגיב על Eli Lerman לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

הבלוג של אלי לרמן

הסיפור על זבוב הבהמות

היה מנכ"ל של חברה מאוד גדולה שנקלעה לקשיים. הוא ניסה כל מיני דרכים להחזיר את החברה למסלולה אך ללא הצלחה. יום אחד המליץ לו מישהו ללכת להיוועץ בראש מנזר הזן הסמוך.

המשך קריאה »
הפרח המיוחד שלי
הבלוג של אלי לרמן

הפרח המיוחד שלי

השבוע הקראתי בשיעורי האייקידו בדוג'ו את השיר של סאקאמורה שינמין סנסאי: גם אם זה פרח קטן – זה בסדר הייה הפרח המיוחד שלך. גם אם

המשך קריאה »