אור אחד מאיר את הפינה...

אור אחד מאיר את הפינה

המשפט השלם הוא:

אור אחד מאיר את הפינה, אורות רבים מאירים את כל הארץ.

משפט זה לקוח מהקלאסיקה הסינית. סוגנומה סנסאי מסביר שמטרת האייקידו על פי המייסד הינה לבנות בני אדם. לדבריו, להיות בן אדם אינו דבר מולד אלא אתגר המוטל על כל אחד ואחת מאיתנו: עלינו לעבוד קשה כדי לזכות בתואר "בן אדם".

כל אחד מאיתנו הראוי לתואר "בן אדם" וממלא את תפקידו כמו שצריך, מאיר את הפינה בה הוא נמצא. כאשר יהיו מספיק "בני אדם" כל העולם יתמלא אור!

כיצד הופכים ל"בן אדם"? מהו התפקיד שלי? לכל אחד מאיתנו תפקידים רבים בחיים. אני משתדל לבדוק עם עצמי מהם תפקידיי השונים וכמה אני מצליח למלאם. האם אני ממלא את תפקידי כראוי כבן זוג לאשתי? האם אני ממלא כראוי את תפקידי כאב לילדיי? האם אני מאיר את ביתי שלי? ומה לגבי תפקידי כמורה לאייקידו? האם אני ממלא אותו על הצד הטוב ביותר?

שאלות נוקבות. אך הן עוזרות לי לזכור מהי השאיפה ונותנות לי כוון לחיפוש. לפני שאני בא בדרישות מאחרים, עליי להתחיל בלהאיר את הפינה שלי!

כתמיד, אשמח אם תחלקו איתי מחשבותיכם בנושא.

האם יש סביבכם אנשים המאירים את הפינה שלהם? תמיד מעורר השראה לשמוע סיפורים על כאלה שמצליחים…

4 תגובות

  1. הי אלי סנסיי,
    מאוד ריגשת אותי עם הכתוב… שהרי אתה מאיר הרבה יותר מהפינה שלך!
    לא פעם היו לנו שיחות על מהותם של דברים ובכל פעם קיבלתי הארה שהלכה איתי לאורך זמן רב!

    גדלתי בבית שבו תמיד אמרו: קודם כל תהייה בן אדם, אחר כך כל השאר!
    והאמרה הזו היא נר לרגליי, קודם כל לדבר בגובה העיניים לכל אחד, לעזור אם אפשר ובעיקר לראות קצת מעבר לעולם הקטן שלי.
    על הדרך פוגשים אנשים מעניינים ולומדים כל כך הרבה… אני כל הזמן בדרך הזו וכל הזמן לומדת…
    חג אורים שמח:)

  2. אהבתי מאוד,
    כתלמיד שלך זה תענוג צרוף לראות וללמוד את הענווה המופלאה שדרכה אתה מלמד, הראיה המיוחדת שלך לחיים ולאימונים בפרט.

    תודה שאתה מתזכר אותנו להאיר את הפינה שלנו קודם,

    הזכרת לי מאמר שכתבתי לפני שנים, ערב חנוכה, ושלעיתים, אני שוכח:
    http://forachange.co.il/archives/435

    המון תודה,
    מעריך מאוד

    1. מיקי היקר,
      תודה רבה על הפרגון. תמיד נעים לשמוע.
      קראתי את הפוסט שכתבת בנושא ומאוד נהניתי. מאיר עיניים תרתי משמע 🙂
      בתודה ובברכת יישר כוח!
      אלי

  3. ברור וידוע לכל שבמקומות בהם שורר חושך הרצון לחפש ולמצוא כמעט לא קיים אך אם ניקח לדוגמה את אלו שאינם רואים הם לא יוותרו על האפשרות לחפש ללא לאות , ולעיתים אנחנו עדים להישגים שכמעט מוגדרים כנס , נראה שהרצון לחפש מדליק בתוכנו אור חזק שפורץ החוצה מה שמיצר חיבור עם הסביבה שלא יכולה להתעלם ,
    אם לא מצאת זה לא אומר שזה לא שם 🙂

להגיב על מיקי ברקל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

החרב המחייה
הבלוג של אלי לרמן

החרב המחייה

החרב במקור שימשה ככלי הרג. במהלך השנים פיתחו הסמוראים קוד התנהגות, אמות מוסר ואתיקה גבוהות, העושות שימוש באותו כלי מקורי, אך הולכות הרבה מעבר אליו.
זוהי ההתפתחות של ה- "Do" , הדרך. זוהי הדרך שבה צועד הסמוראי, דרך ההתפתחות העצמית, דרך המוסר. החרב, הפכה מכלי הרג לכלי לחיים טובים ונכונים יותר.

המשך קריאה »
חמשת העקרונות אל האושר
הבלוג של אלי לרמן

חמשת העקרונות אל האושר

אדם יפני בשם וואטאנאבה יאג'י, בן 95, כתב ספר שכותרתו: "אני אחיה עד גיל 125". האיש כתב את הספר מתוך הסתכלות על תהליך ההזדקנות כתהליך

המשך קריאה »
אגו אויב, אגו חבר
בלוג חברי המרכז

אגו אויב ,אגו חבר

"איזהו גיבור – הכובש את יצרו" (פרקי אבות, פרק ד', משנה א') כבר בימי קדם חז״ל ראו גבורה לאו דווקא במלחמות או בקרבות אלא בדבר

המשך קריאה »