לפני כמה ימים נתקלתי בציטוט מקסים ומעורר מחשבה של טאמורה סנסאי.
טאמורה סנסאי היה המורה הראשון לאייקידו במועדון האוניברסיטה שבה למד סוגנומה סנסאי וכך היה בעצם המורה הראשון שלו.
"אפשר לומר שאייקידו קל יותר למתחילים מאשר למתרגלים ותיקים.
אחת הסיבות לכך היא שככל שמתקדמים, מתחילים ללבוש האקמה, אחר כך חגורה שחורה, ואז – לאט לאט – מגיעים לדרגת דאן שלישי. כל אלה עלולים לחזק את האגו, וכך האייקידו נעשה קשה יותר.
האייקידו עוסק בניקוי כל אלה – בהסרת האבק שמצטבר, שמעמיס ושמגביל.
דווקא דרך תהליך הניקוי הזה, דרך העבודה על סילוק האגו, אפשר להפוך לחופשיים יותר.
אסור לעולם לשכוח את ההנאה כשנכנסים לטטאמי.
את זה מרגישים גם דרך האנשים שאיתם מתאמנים:
עם חלק מהאנשים נעים לתרגל מיד, בלי קשר לרמתם;
ועם אחרים – ההנאה פחותה בהרבה.
כאשר האגו חזק מדי, יש רצון מתמיד לגבור על האחר, לחסום, בין אם אתה אוקה ובין אם אתה נאגה.
זה מורגש מיד כמשהו לא נעים עבור בן הזוג לאימון.
האייקידו הוא תהליך של ניקוי מכל זה.
ואם כולנו נתרגל ונתקדם בכיוון הזה, אני מאמין שאפשר לבנות סביבנו משהו טוב וראוי."
מה דעתכם על דבריו של טאמורה סנסאי?
מצפה להארותיכם מאירות העיניים.
בברכת יום חדש וטוב!
