ביפן יש בכל דוג'ו "מחברת המדריך" ובה כל מדריך המלמד בדוג'ו יכול לכתוב כמה מילים לאחר השיעור. זו יכולה להיות התייחסות לשיעור שהיה, התרשמות, הרגשה או כל דבר אחר.
לאחר 40 שנות הדרכה יש לא מעט מחברות בארכיון 🙂
לכבוד יום הולדתו ה 70 של סוגנומה סנסאי (שהיה ביולי השנה) החליטו תלמידיו לרכז בספר טקסטים קצרים שסנסאי כתב לאחר הדרכת שיעורי אייקידו בדוג'ו.
הטקסטים קצרים, תמציתיים, אך כמו פנינים, לא צריך הרבה מלל בשביל לומר דברי טעם.
אני מאוד נהנה לקרוא את הספר, וברשותכם אני מצטט משפט מתוך הספר החדש.
ייתכן שנעשה מכך מסורת 🙂
"חיים טובים הם תוצאה של מסירות והשקעה יומיומית
היום הזה – שלא יחזור, הייתי רוצה לחיות אותו במלוא האנרגיה ובתשומת לב."
מה דעתכם? לאן זה מחבר אתכם?
אשמח אם תשתפו במחשבותיכם.
6 תגובות
לאן לוקח אתכם המשפט הזה? איך אתם חושבים הוא עשוי להשפיע על שיעור האייקידו הבא שלכם?
להזכירכם, תגובות בבלוג מתקבלות בתודה ובברכה רבה.
אלי
הי אלי,
זו לא פעם ראשונה שאני נתקלת במשפט דומה לזה בכוונתו ולא אחת חשבתי על כך…
מצד אחד אכן רצוי לחיות כל יום בעצמה, בבחירה מחודשת של האנשים בחיינו ובתשומת לב גם לפרטים הקטנים והטריוויאלים שאם נשים לב אליהם יראו ממש קסומים…
מצד שני גם "לטייס האוטומטי" יש תפקיד בחיינו והוא לעשות סדר בבלאגן (העולם הרי שואף לאנטרופיה) כלומר ליצר לנו סדר של אמונות וערכים שלא יצריכו מאיתנו כל יום להגדיר מחדש…
אז כמו תמיד האיזון בין הדברים הוא לב העניין – מצד אחד לפעול בתשומת לב ובעצמה – להיות נוכח ומצד שני לחיות בביטחון עם האמונות שיכולות לשרת אותנו די טוב (ולזכור תמיד שגם הן יכולות להשתנות).
אני באופן אישי הייתי רוצה שיכתבו עליי – חייה את החיים בעצמה…
שבת שלום,
מיכל
הי מיכל,
ראשית תודה על התגובה.
שנית, תודה שהרחבת דעתי (בזכותך למדתי מילה חדשה: אנטרופיה 🙂 ).
השאיפה לחיות את החיים במלוא האנרגיה ובתשומת לב היא אתגר לא פשוט. אם זה היה פשוט, לא היינו צריכים להתאמן על כך כל כך הרבה. באייקידו בין יתר הדברים אנו יכולים לנסות ולחפש את האידיאל הזה: להתייחס כל התקפה של בן הזוג כהתקפה אמיתית, ואז בהגדרה נהיה נוכחים לגמרי (זה עוד אחד מיתרונותיו של האייקידו). אבל בה בעת, לבחור להגיב להתקפה ממקום של שליטה עצמית ובחירה או כפי שניסח זאת סוגנומה סנסאי: "בתשומת לב". זה הכיוון אליו אני באופן אישי הייתי שמח להתקרב.
אין לי ספק שיכתבו עלייך "חיה את החיים בעצמה".
בברכת יישר כוח.
אלי
שלום אלי ושלום לכולם,
המשפט הזה מאוד מחבר אותי לשיעור ביהדות שלמדתי ממורי ורבי הרב מאיר חי בן חיון.הוא מלמד ש"על כל אדם להיות הכי טוב". והרי איך זה יתכן? הרי "הכי טוב" (לכאורה) יש רק אחד שהוא הטוב בין הטובים. אז מלמד הרב, שעל כל אחד מאיתנו מוטלת החובה והזכות להיות במצב של "הכי טוב" שהוא,באופן אישי מסוגל להיות.כן,יהיו יותר טובים ממנו אבל כשהאדם עשה את הכי טוב שהוא יכול וכל פעם יעשה קצת יותר, בהכרח התוצאה תהיה טובה ומספקת,לאדם שעשה וכתוצאה מכך,גם לסביבה של אותו אדם.
שבת שלום ואימון "הכי טוב" לכולנו
שלום גבי,
איזה שיעור חשוב חלקת איתנו.
אכן, על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה להיות הכי טוב שהוא יכול. זה מתחבר לדעתי לעובדה שבאייקידו אין תחרויות. המייסד דיבר על כך ש"הניצחון האמיתי הוא הניצחון על עצמך". אפשר לפרש את המשפט של המייסד כך: על כל אדם להיות טוב יותר היום ממה שהיה אתמול.
לחיות במלוא האנרגיה ובתשומת לב – כל אחד כמיטב יכולתו. אם נצליח, מה עוד אפשר לבקש מאיתנו?
תודה שחלקת.
להתראות.
אלי
שלום,
הציטוט הזה שלף מתוכי ספר בשם מומו, של מיכאל אנדה. ספר ילדים מבוגר ומומלץ לכולם.
בקטע אחד בו מסביר מטאטא רחוב זקן שהדרך הנכונה היא פעולה אחת בכל פעם שנעשית בתשומת לב ואכפתיות. צעד, שאיפה, הנפה, טאטוא, נשיפה וחוזר חלילה (לא ציטוט מדוייק). צעד אחר צעד, כל רגע הוא מיוחד, כך נהנים וגם מבצעים עבודה טובה. להבדיל, כשחושבים על כל הרחוב בבת אחת ועל כל הרחובות שיש לטאטא אחריו, מתחילים למהר, להתנשף, לא לשים לב לפרטים. לא נהנים ומשאירים לכלוך. נקיון פנימי, נקיון חיצוני… דיברת גם על זה באחד השיעורים 🙂