הדבר האחד שיש לי שליטה עליו

הדבר האחד שיש לי שליטה עליו!

מתוך הספר של סטיבן קובי "7 ההרגלים"
אם יש לי בעיה בחיי הנישואין, מה טובה תצמח לי מ"התוודות" בלתי פוסקת על חטאי אשתי? כשאני מתלונן לגבי מגבלותיה אני בעצם אומר שאני חסר אחריות, אני מצהיר על עצמי שאני קורבן חלוש; אני משתק את עצמי בסיטואציה שלילית. אני גם פוגע ביכולתי להשפיע על אשתי, שהרי הנדנוד שלי, האשמותיי, עמדתי הביקורתית נותנים גיבוי לחולשותיה. הביקורת שלי גרועה מן ההתנהגות שאני מעוניין לתקן. יכולתי להשפיע על המצב באורח חיובי נחלשת ונעלמת. אם אני רוצה באמת ובתמים לשפר את מצבי, אני יכול להתמקד בדבר האחד שעליו יש לי שליטה – בי עצמי. אני יכול להפסיק לנסות לשנות את אשתי, ולעבוד על חולשותיי שלי. אני יכול להפנות את כל משאביי לשיפור תפקודי כבן זוג, כמקור לאהבה בלא תנאי ולתמיכה. יש לקוות שאשתי תרגיש בדוגמה הפרואקטיבית שאני מראה, ותגיב בהתאם. אך בין שתגיב כך ובין שלא, הדרך החיובית ביותר שיש לי להשפיע על מצבי היא לעבוד על עצמי, על ה"להיות".

3 תגובות

  1. בעיקרון זה נכון, יחד עם זאת, זה לא 'נכון' גורף.
    בהחלט יש מקום להציב גבולות, לעשות הבהרת ציפיות, לשים איזונים ובלמים.
    במיוחד במערכות יחסים ארוכות טווח.
    שכן אם לא, עלולה להיווצר התמזגות של הזוג.
    התמזגות זה מצב שבו אף אחד בזוגיות לא סגור על איפה הוא נגמר והשני מתחיל.
    ואז שני הצדדים סובלים מאוד.
    חקרתי את זה לא מעט, במיוחד שאני מגיע מעולם ה NLP ובא מתוך תפיסה שאומרת שאני יכול להשפיע ולשנות רק את עצמי.
    אז אם הצד השני עושה התנהגות שמפריעה לי, אני בוחן מה מפריע לי בהתנהגות הזו ועושה שינויים בתפיסה שלי, עד שההתנהגות לא מפריעה לי יותר. אבל! אם לא נשים שם איזונים ובלמים, לא נציב גבולות.. אותה התנהגות שהפריעה, יכולה להתדרדר להתנהגות יותר קיצון.

    אני מסביר את זה כשאני מלמד מטפלים בשיטת IEMT.
    הדוגמה שאני נותן, כשמגיעה לקוחה ואומרת משפט בסגנון:
    "אני שונאת את עצמי"
    ולשאלה "איך אפשר לעזור?" או "מה תרצי להשיג בטיפול"
    התשובה תהיה: "יותר ערך עצמי"
    – רוב המטפלים והמאמנים ילכו לעשות עבודה על ערך עצמי גבוה יותר, וכאן תתחיל בעיה משמעותית.

    מה הסכנה של עבודה על ערך עצמי גבוה יותר, במצבים של שנאה עצמית:

    מבחינת ה IEMT, במשפט "אני שונאת את עצמי" יש מערכת יחסים בין שתי הוויות פנימיות: "אני" ו-"עצמי" וכדאי לעשות עבודה עם זה…
    אחרת ככל שלהוויה "עצמי" יהיה ערך גבוה יותר, כך הוויה "אני" תוכל לשנוא בעוצמות גבוהות יותר.. אולי עד כדי "רצח" (כתבתי על זה במאמר אצלי באתר: למה כדאי להתייחס למעשה אובדנות כאל מקרה רצח" )

    אם ניקח את זה למערכת יחסים חיצונית:
    משה שונא את דני
    ככל שדני מעריך את עצמו יותר, כך הוא פחות מושפע מהשנאה של משה.
    הדבר הזה בתורו מאפשר למשה לשנוא ברמות חזקות יותר, אולי עד אשר יעשה מעשה ששניהם יתחרטו עליו כל ימי חייהם.

    לכן, כן עבודה עצמית אל מול הצד השני, יחד עם זאת, גם הצבת בלמים ואיזונים, וגבולות.

    קדימה הצלוח'ס

    1. מיקי יקירי,
      תודה רבה על התגובה המעמיקה ומעוררת המחשבה.
      אני מסכים איתך לגמרי, הנושא של הצבת גבולות והבנת "המא-אי" או המרחק מבן/ת הזוג הם נושאים מאוד חשובים.
      גם הדיאלוג הפנימי ביני לבין עצמי – הוא גם מקור פורה לחקירה והעמקה.
      יחד עם זאת, ברוב המקרים אני מוצא שהנטייה שלי היא לחפש את האחריות "אצל מישהו אחר".
      ההמלצה של סטיבן קובי היא לקחת אחריות על החלק שלי ומתוך כך באופן טבעי גם הצד השני ישתנה.
      זה מתחבר לפוסט של "קודם זוז בעצמך".
      https://aikidocenter.co.il/%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9D-%D7%96%D7%95%D7%96-%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9A/
      בברכת המשך הצלחה!
      אלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

ארוחת צהריים בבית משפחת האשימוטו 2015
בלוג חברי המרכז

ביקור בבית משפחת האשימוטו

האשימוטו סאן לומד ומלמד אייקידו כארבעים שנה. בניגוד למרבית היפנים, הוא ואשתו אוהבים לארח בביתם שבפרברי פוקואוקה, ורבים מחברי המרכז כבר זכו לבקר אצלם

המשך קריאה »
אייקידו - התמכרות בריאה
בלוג חברי המרכז

אייקידו – התמכרות בריאה

עצם המילה "התמכרות" לרוב מעלה הקשרים לא חיוביים. אדם שלא שולט, משועבד להרגלים. דוגמאות לא חסרות, כמו למשל: יום אחד לא הצלחת לקיים את האימון הקבוע ואתה מרגיש חולה…

המשך קריאה »