האשימוטו סאן לומד ומלמד אייקידו כארבעים שנה. בניגוד למרבית היפנים, הוא ואשתו אוהבים לארח בביתם שבפרברי פוקואוקה, ורבים מחברי המרכז כבר זכו לבקר אצלם.
מי שמתארח אצל משפחת האשימוטו מרגיש כאילו בא לבקר את הסבא והסבתא היפניים שלו. איפה עוד ישנם מארחים השמחים כל כך לקראתך, נותנים לך להרגיש כמו האדם החשוב ביותר בעולם, ומפטמים אותך בכמויות אדירות של אוכל ביתי טעים?
הבית של הזוג החביב מציג שילוב בין מסורתיות יפנית לבין מודרניות – הסלון מכוסה מזרני טאטאמי, מעוצב במינימליזם ונטול ריהוט פרט לשולחן נמוך ותחתיו גומחה שקועה לרגליים, אותה ניתן לחמם בחורף. ומצד שני – טלוויזיה גדולה, מטבח מודרני ופינת אוכל. אנחנו סעדנו בסגנון המסורתי, בישיבה על הרצפה ליד שולחנות נמוכים.
גברת האשימוטו טרחה יומיים על הכנת מנות מגוונות של אוכל יפני ביתי, וגם חנה גוייסה לעזור במלאכה. במשלחת שררה הסכמה כללית שהכל היה טעים. אחת המנות בתפריט הייתה אוניגירי (משולשי אורז) שאותם עוטפים באצת נורי לפני האכילה. נדב התלהב מהרעיון וניסה לעטוף גם את כל שאר המנות באצה הפריכה, מעשה שהמארחת הגדירה מתוך נימוס כ"רעיון מעניין".
שאלתי את האשימוטו סאן אודות עץ הבונסאי בגינה שלו, והוא סיפר לי בחיוך ובאנגלית רצוצה על הירקות השונים הצומחים בה. משם השיחה עברה לצמיחה המשותפת של האוקה והנאגה באייקידו. הוא הדגיש שהעבודה באימון צריכה להיות רכה והרמונית, ובסוף אף הודה לי על השיחה המוצלחת.
גברת האשימוטו הביעה חוסר שביעות רצון מהקיבולת של המשלחת הישראלית, וטענה שההולנדים שהתארחו אצלה שבוע קודם לכן היו אכלנים הרבה יותר רציניים. אך אל דאגה, את כל האוכל שהותרנו קיבלנו ארוז בקופסאות כדי שלא נהיה רעבים מאוחר יותר – בדיוק כמו אצל סבתא.
איתי שירב, משלחת ליפן – אפריל 2015
