אני ואתה

אני ואתה – מה אומרת על זה תורת ה"זן"?

自他利行 – Jita Rigyou
זו אמרה מעולם הזן.
בדיוק קיבלתי מיפן בדואר את הקליגרפיה המקסימה הזו, יצירת אמנות של סוּגָנוּמָה סנסאי.
התקשרתי לסנסאי וביקשתי הסבר.
להלן ההסבר של סוּגָנוּמָה סנסאי:

בקשר שלנו עם אחרים יש 3 אפשרויות:
אפשרות 1 – לחשוב רק על עצמך.
אפשרות 2 – לחשוב רק על האחר.

סוגנומה סנסאי מסביר ששני הפתרונות הנ"ל אינם האידיאל. לדבריו, בתורת הזן מכוונים לאפשרות 3 – פתרון שיהיה טוב, נעים ומוצלח גם לי וגם לצד השני. (מה שאנחנו מכנים "ווין-ווין"?).
והוא מוסיף: "זה בדיוק כמו באייקידו, אימון אייקידו טוב הוא כזה שנעים, בונה ומפתח את שני הצדדים".

בתקופה הקרובה אני מתכוון להתאמן מתוך מחשבה על המשפט הזה: איך התרגול בונה, מחזק ומפתח גם אותי וגם את בן הזוג?
לאן זה לוקח אתכם?

המשך אימונים פוריים ברוח גי'יטה ריגיו!

6 תגובות

  1. זה ממש הדהוד מופלא של האמירה: "ואהבת לרעך כמוך"

    כדי לאהוב את רעי – עלי ללמוד קודם כל לאהוב את עצמי.
    מצד שני, במשפט רעי בא קודם,
    מה שנותן לנו איזון מושלם – Win-Win

    1. הי מיקי,
      מתחבר מאוד להקבלה שלך למשפט "ואהבת לרעך כמוך."
      אני חושב שהמשפט הזה מסכם בתוכו חוכמת חיים עצומה ורוב האנשים יסכימו איתו.
      מצד שני, ליישם אותו זה כבר סיפור אחר לגמרי. וכאן בא התרגול באייקידו ונותן לנו מעבדה נהדרת לבדוק כמה אנחנו מצליחים ליישם את המשפט הלכה למעשה.
      תודה רבה על התגובה היפה.
      בברכת ג'יטה ריגיו 🙂

  2. אני רואה באמרה הזאת התייחסות למשפטים שלפעמים שומעים כמו "נתתי את החיים שלי (את הכל) ל.. ילדים שלי/משפחה שלי/עבודה שלי וכו".

    זה נשמע לי כמו בזבוז של חיים או פשוט הגזמה.
    אתה יכול להיות מסור עד אין קץ למשפחה שלך אבל גם לדאוג לרווחה ולשמחה שלך. אני בטוח שאתה גם מפיק הנאה וסיפוק מלטפח את הקרובים אליך. בכל מקרה הרווחה שלך נוכחת וחיונית, כי אחרת לא תוכל להעניק לאחרים. הסוללה שלך צריכה להיות מלאה (או לפחות לא מרוקנת) כדי שתוכל לתת.

    תודה על הפוסט ונושא השיחה המעניין.

    1. הי אריאל,
      תודה על התגובה היפה ומעוררת המחשבה.
      אכן, כשמישהו אומר משפטים כמו אלה שציינת הם מדיפים ניחוח חזק של "אני קורבן".
      כפי שמכוון אותנו סוגנומה סנסאי, קוֹרְבָּנוּת אינה הדרך הנכונה (היא מביאה למקומות של מרמור, טינה ורגשות שליליים עמוקים אחרים – בטח לא לסיפוק).
      לכן, לתחושתי, זה לא רק מה אתה עושה אלא באיזו תחושה אתה עושה את זה. העשייה למען האחר, כאשר היא מבוצעת מהמקום המאוזן יכולה להיעשות מתוך שמחה ועוצמה ואז גם עשייה שהיא כביכול "למען האחר" יכולה להטעין אותנו.
      מאחל לנו שנצליח לחיות את האיזון הזה שרואה גם את עצמנו וגם את האחר ומייצר פתרונות ווין-ווין שמטעינים את הסוללה 🙂
      תודה רבה על שחלקת.

  3. הכל עניין של איזון! החיים הם סוג של נדנדה שנעה בין נתינה לקבלה. במצב אידיאלי הנדנדה מאוזנת ואתה מרגיש שאתה יכול לתת אושר, אהבה לסביבה כי אתה קיבלת בעצמך אנרגיות חיוביות. גלי החיים מביאים לפעמים ליציאה מאיזון ואז אתה חש שאתה נותן הרבה ומקבל מעט! אם אתה לא מצליח לחזור לאיזון אתה אומלל! גם באיקידו הכל עניין של איזון, איזון פנימי סביב המרכז שלך אבל בעיקר מול השותף לאימון! אתה נותן ומקבל כל עוד המשוואה מתקיימת אתה חש סיפוק רב מהאימון!!!

    1. דרגו יקר,
      תודה רבה על התגובה החכמה. אכן ניסחת את הדברים בצורה מצוינת ו"איזון" הוא שם המשחק. מאחל לנו שנצליח להגיע לאיזון בין נתינה לקבלה – גם באייקידו וגם בחיים.
      בברכת יישר כוח!
      אלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

הפרח המיוחד שלי
הבלוג של אלי לרמן

הפרח המיוחד שלי

השבוע הקראתי בשיעורי האייקידו בדוג'ו את השיר של סאקאמורה שינמין סנסאי: גם אם זה פרח קטן – זה בסדר הייה הפרח המיוחד שלך. גם אם

המשך קריאה »
סיפוק מיידי
הבלוג של אלי לרמן

סיפוק מיידי!

במהלך סדנת האייקידו הבינלאומית השנתית, אותה העביר זו השנה החמישית נאקאמורה-שיהאן, יוצא לנו לשוחח די הרבה על נושאי אייקידו, הדרכה, חינוך, החיים ועוד. באחת השיחות,

המשך קריאה »
אימון שריר הכרת הטוב
הבלוג של אלי לרמן

אימון שריר הכרת הטוב

סוגנומה סנסאי נהג לקרוא בדוג'ו ביפן קטעים קצרים שכתבו מורים גדולים. אחד המורים האהובים עליו היה נאקאמורה טמפו סנסאי. בעבר כתבתי פוסט על משפט של נאקאמורה סנסאי: "מהו הדבר היחידי שקובע את חיינו?"

המשך קריאה »