אוקה והקשבה – אייקידו בחיי היומיום

במסגרת המסע שלי באייקידו אני תמיד נע על הציר בין החלק הפילוסופי אותו אני יכול לקחת לחיי היומיום לבין אמנות הלחימה והעבודה על המזרן.

בחודש נובמבר נושא החודש של אלי היה "אוקמי". מבחינתי הנושא היה מאוד חשוב ופתח את החשיבה על הקשבה לבן הזוג. כשניסיתי לסכם את המחשבות שלי יצאו הרבה מילים לדף, אבל אז נתקלתי בשיר שכתב הפסיכולוג קארל רוג'רס – הקשבה. השיר נתן לי הרבה תובנות על החיבור בין להיות אוקה על המזרן ואוקה בעולם האמיתי.

הקשבה / קארל רוג'רס

"כשאני מבקש להקשיב לי ואתה מתחיל לייעץ לי, לא את שביקשתיך עשית.
כשאני מבקש ממך להקשיב ואתה מנסה להשיב, איך אני צריך להרגיש? ומדוע אתה פוגע ברגשותיי?
כשאני מבקש להקשיב לי ואתה חושב שעליך לפתור את בעייתי, אתה מאכזב אותי.
הקשב: כל שביקשתיך הוא להקשיב, לא לפעול, לא לדבר, רק לשמוע בלי להגיב.
אני יכול לדאוג לעצמי, אינני חסר ישע, אולי חסר ניסיון והססני, אך לא חסר אונים.
כשאתה עושה משהו למעני שיכולתי לעשות בעצמי, אתה מגביר את חששותיי, מצית את מבוכתי.
אולם כשאתה מקבל כעובדה פשוטה שאני מרגיש את שאני מרגיש, אז אינני צריך לשכנע אותך ומתפנה להבין את המתרחש בתוכי.
אז צצות מאליהן התשובות, ברורות ונהירות, ואיני זקוק כלל לעצות כי אני – אני.
גם רגשות לא הגיוניים הופכים למשמעותיים כשמבינים את שהם טומנים, המקור ממנו הם נובעים.
ייתכן שלכן תפילות עוזרות לאנשים, משום שאלוהים מחריש, אינו מייעץ, הוא רק מקשיב, נותן לך לחשוב לבד על הדברים.
לכן, אנא, רק הקשב, אם תרצה לדבר – בקש: חכה לתורך, ואזי אני גם אקשיב לך".

בדיקה מעניינת לאימון הבא תהיה אם תבדקו את עצמכם איפה אתם על הרצף בין אי הקשבה לבן הזוג לבין הקשבה עילאית וחיבור. ויותר מזה, אם תעשו עם עצמכם בדיקה כמה אתם מקשיבים באמת לאנשים סביבכם ביומיום.