הבלוג של אלי לרמן

לאחרונה סנסאי ציטט קטע מתוך המנון בית ספר התיכון בו למד. שאלתי את סנסאי לגבי ההמנון והקטע אותו ציטט.

רגע לפני השנה החדשה – מה הייתם מאחלים לעצמכם? לאורך השנים בהן חייתי ביפן, סוגנומה סנסאי נהג לומר אינספור פעמים: "רגשות תודה זה הכי חשוב!" ותמיד שאלתי את עצמי: למה בעצם זה הכי חשוב? בשבוע שעבר סנסאי שלח מכתב לחברי הדוג'ו שמדבר על (איך לא?) "רגשות תודה והכרת הטוב".

בספר טאו טה צ'ינג (שנכתב לפני 2500 שנים) בפרק 56 יש משפט קצר שבתרגום חופשי הולך כך: "מי שיודע אינו מדבר, מי שמדבר אינו יודע". איך זה קשור לנושא החודשי שלנו.

היה מנכ"ל של חברה מאוד גדולה שנקלעה לקשיים. הוא ניסה כל מיני דרכים להחזיר את החברה למסלולה אך ללא הצלחה. יום אחד המליץ לו מישהו ללכת להיוועץ בראש מנזר הזן הסמוך.

חבר שלח לי מיפן קליגרפיה של סוגנומה סנסאי. הקליגרפיה קוראת:
宝蔵自ら開く – Houzou mizukara hiraku

בדיוק קיבלתי מיפן בדואר את הקליגרפיה המקסימה הזו, יצירת אמנות של סוגנומה סנסאי. התקשרתי לסנסאי וביקשתי הסבר.

כולם מכירים את עוף החול, הפניקס, הציפור המיתולוגית שנשרפת וקמה לתחייה מתוך האפר באופן מחזורי. בהנחה שמיתוס הוא סיפור בעל משמעות עמוקה לבני אדם (וההוכחה לכך היא שהוא ממשיך להיות מועבר מדור לדור במשך אלפי שנים) נשאלת השאלה: איך המיתוס

סוגנומה סנסאי מלמד שבבודהיזם יש 7 דברים שאתה יכול לתת לאחר – גם אם אין לך כלום! בדרך כלל כאשר אנו חושבים על לתת משהו – המחשבה היא על משהו מוחשי. אבל בבודהיזם מלמדים שגם אם אין לך דבר אתה

בתקופה המאתגרת שבה אנו נמצאים, בחר סוגנומה סנסאי לצטט באוזני חברי הדוג'ו טקסט מפורסם מאוד של יאסואוקה מאסאהירו סנסאי. הטקסט כולל שישה משפטים. בכל משפט מצוי היפוך.

בסדנה שהעברתי בישראל היה גם שיעור זאזן. בסיום השיעור שאל אחד המשתתפים: "האם תרגול זאזן או אייקידו במשך שנים רבות יביא לשינוי חיובי אצל בני אדם?". התשובה שעניתי לאותו אדם הייתה קרה וקצרה