לפגוש את היפנים ושיעורים פרטיים ממורה בדרגת דאן-7

יש אנשים רבים הנוסעים ליפן, לטייל, לראות מקדשים, גני זן, ארכיטקטורה ועוד. הייחוד במשלחות של המרכז הישראלי לאייקידו הוא בזווית האישית של הביקור, היכולת לפגוש את היפנים באופן אישי.

דוגמה לכך הוא האשימוטו-סאן. פגשתי אותו לראשונה בשנת 1989 (לפני 24 שנים) כאשר הגעתי ליפן והתחלתי להתאמן אייקידו. בשיעור השלישי שלי באייקידו, כאשר טרם ידעתי להתגלגל בצורה טובה, היה שיעור משותף לכמה דוג'ואים ואני הגעתי והשתתפתי. היו בשיעור כ 300 משתתפים, וביניהם ישראלי גבוה שלא יודע להתגלגל… לאחר גלגול כואב במיוחד ניגש אליי איש יפני (היו שם רבים), לקח אותי הצידה ונתן לי שיעור פרטי בגלגולים. בסבלנות רבה הוא הסביר לי איך מתגלגלים, ומאחר ומילים לא היו כלי תקשורת אפשרי הוא חזר והדגים לי איך צריך להתגלגל. אני עדיין זוכר את החוויה הזו. לימים התברר לי ששמו של האיש האשימוטו-סאן, בזמנו בעל דרגת דאן 6 (לפני מספר שנים קיבל דרגת דאן-7), אחד התלמידים הוותיקים של סוגנומה סנסאי, רופא שיניים במקצועו ואיש לבבי מאוד.

במהלך הביקור בחודש מרץ האחרון זכיתי להתאמן עם האשימוטו-סאן כמה פעמים, ובכל פעם קיבלתי דגשים מצוינים. זה תענוג להגיע ליפן ולהתאמן עם אנשים ברמה כה גבוהה, להרגיש שיש עוד הרבה מה ללמוד, לקבל דגשים ולחזור לישראל ולהמשיך להתאמן ולחקור.

אימון עם האשימוטו סאן, דאן-7, בפוקואוקה דוג'ו, יפן

אימון עם האשימוטו סאן, דאן-7, בפוקואוקה דוג'ו, יפן

בנוסף לחסות שפרס עליי במסגרת הדוג'ו ובהקשר של שיעורי האייקידו, זכיתי לבקר בבית משפחת האשימוטו פעמים רבות מספור, ובכל ביקור אשתו, הארומי-סאן, מפנקת במאכליה המעולים.

גם בביקור הנוכחי הזמין אותנו האשימוטו-סאן לביתו ונהנינו מחברתו ומחברת הארומי-סאן. האוכל, כתמיד, היה טעים ובשפע, ובסיום הארוחה שלחה אותנו הארומי-סאן עם קופסאות אוכל "שיהיה לנו מה לאכול בחדר". ביפן אין זה דבר רגיל להיות מוזמנים לביתו של אדם. הבתים לרוב קטנים ומפגשים מתקיימים לרוב במקומות ציבוריים כגון במסעדות וכדומה. הודות לנדיבות של משפחת האשימוטו זכינו לבקר בבית משפחה יפנית ולהתרשם מהצורה בה הם חיים (אם כי כדאי לציין שאין זה בית "יפני ממוצע").

עם הארומי-סאן והאשימוטו-סאן בביתם

עם הארומי-סאן והאשימוטו-סאן בביתם

כך נראה מגש הקינוח

כך נראה מגש הקינוח

 

לקראת סיום הביקור הוציא האשימוטו-סאן קליגרפיה והגיש לי אותה כבדרך אגב. "זו קליגרפיה מקורית של מייסד האייקידו, או-סנסאי. אני רוצה שאתה תשמור עליה. עכשיו תורך!"

לא ידעתי מה לומר. כידוע, קליגרפיה מקורית של המייסד אינה דבר של מה בכך, אינני יודע אם ואיפה אפשר לקנות אוצרות מסוג זה. ניסיתי לסרב בנימוס אבל המארח היה מאוד נחרץ: "אני רוצה שאתה תשמור עליה, עכשיו תורך!" חזר ואמר.

הקליגרפיה המקורית של מייסד האייקידו, או-סנסאי (כיתוב: Takemusu Aiki)

הקליגרפיה המקורית של מייסד האייקידו, או-סנסאי (כיתוב: Takemusu Aiki)

זו אחת המחוות המרגשות ביותר שחוויתי במהלך ביקורי האחרון ביפן. אני מרגיש כבוד גדול ובה בעת גם אחריות גדולה.

תודה רבה, האשימוטו-סאן, על שבחרת להפקיד בידי את האוצר הזה. אשמור עליו מכל משמר.

שתף בפייסבוק

14 תגובות

  1. אלי ,
    מאוד התרגשתי לקרוא לגבי הכיתוב. אבל מה כתוב בו? מה זה טקמוסו אייקי?

    תודה,
    יאנה

    • יאנה שלום,

      תודה על התגובה. אני שמח שהצלחתי להעביר את ההתרגשות שלי אלייך 🙂

      לגבי הפירוש של טקמוסו אייקי, אני מצרף את ההסבר של וויקיפדיה:

      Takemusu

      Takemusu (武産?) was the concept developed by Morihei Ueshiba of how the ultimate martial art should be, how his aikido should be, an art which may harmonize all living beings and free techniques could be spontaneously executed.
      In his latest years, Ueshiba developed the more spiritual aspects of his art and even adopted the name Takemusu Tsunamori under which he left many paintings and poems.

      כמו רוב הכתבים שהשאיר אחריו המייסד זה מאוד גבוה. יש לאן לשאוף 🙂

      מקווה שעזרתי.
      להתראות.
      אלי

  2. הי אלי,
    נראה שמאוד נהניתם,
    התמונות מעוררות חשק לראות,לטעום,להריח ולחוות את התרבות היפנית.

    • טליה שלום,

      בהחלט נהנינו.
      ויש לך הזמנה פתוחה להצטרף למשלחת הבאה ליפן 🙂

      תודה על התגובה.
      להתראות.
      אלי

    • Dear Arjan,
      Thank you for reading the blog, dispite the fact it is Hebrew. Your Hebrew has improved greatly 🙂

      To the actual matter, it is a very big honor and privilege as well as a big respomsibility.

      Eli

  3. אני לא יכול בלי לשתף בחוויה האישית שלי מהביקור אצל האשימוטו סאן הבאמת מקסים. נסענו אליו במכוניתו אחרי אימון בוקר, שלקראתו קמנו כמדי יום בסביבות 05:40 אז לרגע קט ניקרתי במושב האחורי. האשימוטו מיד שאל לשלומי ואם אני עייף, הסברנו שההשכמות ורצף האימונים קצת מעייפים אותנו וחשבתי שבזה זה נגמר. במהלך הארוחה שהיתה באוירה נעימה ומחוייכת הודיע לי האשימוטו שאחרי האוכל הוא מארגן לי מיטה באחד החדרים. חשבנו שזו בדיחה, וזרמנו איתה – השבתי שאני פשוט אכנס אל מתחת לשולחן ואשן קצת (מתחת לשולחן בתמונה יש חור גדול בריצפה, מקום מרווח לרגליים, עם תחתית מחוממת). כשהבנו שהוא לא צוחק, הבהרתי בעזרת אלי שממש לא צריך, שלא לומר אין מצב, אני בכלל לא עייף, ויש לנו סידורים במלון, וכו. לא נכנעתי לנסיונות השכנוע. ללכת לישון אצל מישהו שמארח אותך לצהריים ? איפה הנימוס שלי ? הצבתי את כל העקשנות והאסרטיביות הישראלית שלי אל מול היפני הנחרץ. שורה תחתונה, עליתי לחדר כמו ילד טוב, היתה אחלה שנת צהריים.

    • מיקי שלום,

      תודה ששיתפת בסיפור הפרטי שלך.

      רוב הזרים המגיעים ליפן לא זוכים להיכנס לבית יפני, אבל אני חושב שאם נעשה סקר עולמי כמה זרים זכו לישון שנת צהריים אצל משפחה יפנית, נראה לי שאתה תהיה המתמודד היחידי 🙂

      אין כמו הזיכרונות האישיים מהביקור. אלו הדברים שנשארים איתך לתמיד. זה סיפור שאתה יכול להוריש לנכדים שלך בקלות…

      שוב, תודה שחלקת.
      להתראות.
      אלי

  4. איזה יופי! תודה אלי, מה שכתבת מעורר השראה. גם הדגשים באימונים, כמה חשוב, ולמען האמת גם תמונת הקינוח! שבת שלום לכולם!

    • דניאל שלום,

      תודה על התגובה והפרגון.
      הקינוח אכן היה מצוין, אפילו יותר טעים ממראהו 🙂

      שבת שלום.
      אלי

  5. אלי שלום,
    באמת נראה שהיחס שקבלתם מהאשימוטו סאן הוא נדיר ביותר. כנראה שאתה באמת כבר נתפס שם כבן בית ואחד משלהם, ומבחינת היפנים זו מחמאה ענקית. גם אימון אישי, אחד על אחד, והדרכה אישית עם איקידוקה ברמה כזו צריכה להיות חוויה לימודית מדהימה. מעניין עד כמה חרג האשימוטו סאן מהגישה היפנית של "אני אדגים ואתה כבר תבין לבד (כולל האקמה שתסתיר את הרגליים)", ובאמת הסביר נקודות נסתרות ?

    בקנאה רבה ופרגון רב על החוויה שעברתם.
    יואב

    • יואב שלום,

      תודה על הפרגון 🙂
      אכן הייתה חוויה מיוחדת. לגבי הדגשים, לתחושתי היפנים מלמדים בדרך כלל בשיטה המסורתית, כלומר, מבצעים ואתה צריך "לגלות את הסודות" בעצמך.
      יחד עם זאת, כאשר מגיע אורח לפרק זמן קצר (כפי שהגענו אנו) אז לעיתים חורגים מהמנהג ומוסיפים טיפים מילוליים. כידוע, יש מרחק בין לקבל טיפ לבין היכולת ליישמו… אני בכיוון 🙂

      שוב, תודה על התגובה.
      ל"ג בעומר שמח!
      אלי

  6. שלום לכם חברים יקרים .
    חושב עליכם ומתגעגע , קורא את החוויות מהביקור ביפן ויכול להזכר בביתו של האשימוטו-סאן ובכל החוויה המדהימה שחוויתי עם המשלחת לפני ארבע שנים , מתגעגע לאימונים שם , לטיולים ,לקניות ,לריחות, לאנשים , לחוויה עצמה , מחכה לפעם נוספת להצטרף בעוד שנה או שנתיים למשלחת . מקווה להפגש בהקדם באחד האימונים .ד"ש חמה לכולם .
    טל מורי מהצפון הרחוק .

    • טל היקר,
      תודה על התגובה.
      אני שמח שאתה עוקב אחרי הבלוג.
      מקום של כבוד שמור לך, תמיד. אתה מוזמן לקפוץ לביקור בדוג'ו שלנו כשאתה בסביבה. אשמח מאוד להתאמן יחד.
      דרך אגב, כיסאות המסז' שלך ושל אדי מחכים לכם. אף אחד לא מכיר את כל הפינות שלהם כמוכם 🙂
      ד"ש חמה לטל.
      להתראות.
      אלי

רשום תגובה

‪Google+‬‏
תפריט|Menu