שיעורי אייקידו ביפן – גם קובייה אפשר להפוך לכדור!

מטרתה העיקרית של המשלחת הייתה השתתפות בשיעורי אייקידו. בעיר פוקואוקה, פועלים 7 דוג'ואים שונים של שוהייג'וקו, ביה"ס לאייקידו של מאסטר סוגנומה, אלו 7 הדוג'ואים הקבועים, מרכזים הפועלים יום-יום ומלבדם יש עוד עשרות מרכזים קהילתיים בהם יש חוגי אייקידו, כך שבכל יום ניתן להשתתף ב 2 עד 3 שיעורים.

לוח הזמנים נראה בגדול כך:

שיעור הבוקר מתחיל בדרך כלל בשעה 7:00 ומסתיים בשעה 8:00.

ישנם ימים בהם יש גם שיעור משעה 10:30 עד 11:30.

בכל ערב מתקיים שיעור בשעות אחר הצהריים/ ערב (לרוב משעה 18:30 עד 19:30).

על פניו זה נשמע כאילו יש לנו את כל הזמן שבעולם אך בפועל זה לא בדיוק כך…

שיעורי הבוקר מתחילים לרוב בשעה 7:00 ורוב המשתתפים מגיעים לשיעור, מתאמנים וממשיכים לעבודתם. בכדי להגיע לשיעור בזמן השכמנו בשעה 05:20, התארגנות קצרה (כל אחד בחדרו) ואז יציאה לדוג'ו. חלק מהדוג'ואים ממוקמים כ 20 דקות הליכה מהמלון וכך ההליכה לדוג'ו משמשת גם חימום.

מיקי ואלי בכניסה לפוקואוקה דוג'ו לאחר שיעור בוקר

מיקי ואלי בכניסה לפוקואוקה דוג'ו לאחר שיעור בוקר

 

בסיום השיעור ניתן להישאר ולהתאמן אימון חופשי, ואכן עשינו זאת לא פעם.

לאחר השיעור נשארים (אלו שזמנם בידם: בעיקר הסטודנטים והזרים האחרים) לתה עם סנסאי. בסביבות 10:00 חזרה למלון, ארוחת בוקר וכביסה.

בסביבות 11:30, בהנחה שאין שיעור בוקר  מאוחר, יוצאים לפעילות תרבותית (פירוט בפרקים הבאים), ארוחת צהריים והתארגנות לקראת שיעור הערב.

חנה ב"אימון אחרי האימון" בטאקאסאגו דוג'ו

חנה ב"אימון אחרי האימון" בטאקאסאגו דוג'ו

 

בסביבות 17:00 יוצאים לכיוון הדוג'ו, השיעור מתחיל בשעה 18:30 ומסתיים בשעה 19:30. גם כאן ניצלנו את ההזדמנות ונשארנו ל"אימון שאחרי השיעור". בדרך כלל עד 20:30.

אחר כך ארוחת ערב/ לילה, כביסה ושינה. בדרך כלל מגיעים למיטה בסביבות 23:00. מאחר וכתבתי יומן אז לרוב זה יצא אחרי…

שני רשמים חזקים משיעורי האייקידו:

  • המזרונים קשים! אני נזכר שבביקור של המשלחת הראשונה (בשנת 2005) אמר אחד מחברי המשלחת (יוחאי מרקוביץ') חצי בצחוק: "רמאים, הם רק ציירו קווים שמזכירים מזרונים על הבטון". למרות שידעתי שהמזרונים קשים, למרבה הפתעתי הם היו קשים! בארץ אנו רגילים להתאמן על מזרונים רכים משמעותית. זה היה רושם חזק (תרתי משמע). בארץ אפשר לעשות גלגול בחצי ריכוז אבל בדוג'ו ביפן כל גלגול משול לגלגול ברחוב על אספלט: תשומת לב מלאה נדרשת ואם פספסת, רוב הסיכויים שבפעם הבאה תהיה מרוכז יותר. זה תמיד מזכיר לי את האמרה: גם קובייה, אם תגלגל אותה מספיק – תהפוך לכדור. ביפן הפינות מתעגלות מהר יותר 🙂
  • הרושם השני היה קצב העבודה. אצלנו בדוג'ו משך השיעור הוא 75 דקות ואילו ביפן משך השיעור 60 דקות. על פניו אנחנו הרבה יותר בכושר. אבל בפועל, קצב השיעור ביפן מהיר בהרבה. ההדגמה של המורה קצרה (לפעמים לא מספיקים לחזור והיא כבר הסתיימה) והעבודה בזוגות נטולת דיבורים. פשוט עובדים: קמים ונופלים, נופלים וקמים. לא מעירים אחד לשני כמעט בכלל. בסיכומו של דבר, מספיקים הרבה יותר במשך 60 דקות מאשר אצלנו ב 75. לא מדדתי אבל לתחושתי הם מספיקים לתרגל פי 2 מאיתנו.

בפרקים הבאים אפרט על חוויות אימון שנחרתו לי במיוחד.

כתמיד, אני מצפה לתגובות שלכם.

שתף בפייסבוק

9 תגובות

    • גיל שלום,

      תודה על התגובה.
      לשמוע דרך הריכוז והשקט – זו המלצה נהדרת. לקחתי 🙂

      להתראות.
      אלי

  1. אלי יקר,
    אני תמיד אוהבת לשמוע חוויות מארצות רחוקות… נשמע מרתק ומחכה לפרקים הבאים…
    אשתדל לזכור את המזרונים ולהתאמן בגלגול כאילו אני ביפן, אני חייבת להיות עיגול איכשהוא…

    להתראות מחר בשיעור,
    מיכל

    • מיכל היקרה,

      להפוך לעיגול זה כיוון חקירה נהדר.
      גם אני אשתדל לשים לב לנושא ולהתגלגל "כאילו אני ביפן".

      תודה על התגובה.
      להתראות.
      אלי

  2. יקירי
    אמרתי לך כבר עשרות פעמים שאתה ״אשכנזי״
    הבעייה שאתה גם מלמד ומדריך בשיטה של ״אשכנזים״
    אני מצפה שהאימונים הבאים יהיו על אספלט ולאחר מכן חצץ ולאחר מכן למצטיינים נשליך מסמרים וזכוכיות לראות איך הם מתגלגלים נכון
    אני בטוח שכל הקוביות אצלכם יתעגלו ויתגלגלו.
    ועכשיו קצת ברצינות
    שוב כנראה אני מדבר מקנאה, לעבור את החוויות הספורטיביות האלה יחד עם חשיפה לתרבות המדהימה הזאת מהווה מחשבה פנימית עמוקה וראיית דברים בצורה שונה.
    המשך כך ידידי לעוד 220 שנה והלוואי וייצאו ממך עוד הרבה מודרכים.
    לילה טוב ושבוע טוב ומבורך

    • בני היקר,

      תודה לך על התגובות מלאות ההומור. אני אזמין אותך כשנגיע לשלב המסמרים – להתגלגל איתנו ביחד. אין כמוך להעלות חיוך על פניי. 🙂

      קיבלתי בתודה את האיחולים להמשך הפעילות לעוד 220 שנה.
      שנהיה כולנו בריאים.

      בברכת שבוע חדש וטוב, עם הרבה צחוק בריא 🙂
      להתראות.
      אלי

  3. היי אלי,
    בכל תחילת אימון אני מבין את החשיבות העצומה של תרגול חוזר של גלגול נכון אחורה וקדימה וכל פעם אני שואל עצמי איך זה יתבצע ללא מזרן…לא הסתדר לי כל כך שאמנות לחימה יפנית מתורגלת על גבי מזרנים רכים…. לא ממש קרוב למציאות..הרי מלמדים אותנו ליפול נכון בכל מצב….לא דווקא על קרקע נוחה….עכשיו פתרת לי את הסוגייה …למזרח חוקים משלו ללמידה ולמערב חוקים משלו….

    תודה רבה!

    • ניר היקר,

      אני שמח שהסיפור הקצר בבלוג פתר לך את התעלומה.
      בעבר יצא לנו לקיים שיעורים על רצפה קשה, זה בהחלט "מעגל את הפינות" והגלגולים משתפרים באורח פלא. אתה יכול לנסות בבית על שטיח בהתחלה, כדי לרכך את החוויה.
      וכמובן, אתה מוזמן להצטרף למשלחת הבאה ליפן ולחוות את החוויה בעצמך 🙂

      בברכת שבוע חדש וטוב.
      אלי

רשום תגובה לניר גורני

‪Google+‬‏
תפריט|Menu